יכין הירש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לוויקישיתוף |
מ ←ביוגרפיה: קישורים פנימיים |
||
שורה 22:
הירש נולד וגדל בתל אביב. הוריו, רות וברוך, עלו מברלין ב-[[1933]]. הוא החל את דרכו המקצועית כצלם חדשות וסרטים "ב[[יומני גבע]]" [[1960]]-[[1957]]. בין השנים [[1962]]-[[1960]] חי ב[[ניו-יורק]], למד [[קולנוע]] ב-City College, New York, והשתתף כשומע חופשי בשיעורים ב[[אוניברסיטת קולומביה]]. בתקופה זו עבד במחלקת הסרטים של הקונסוליה הישראלית וצילם סרטים ניסיוניים ליוצרי קולנוע אמריקאים צעירים. בשובו לישראל ב-1962 השתלב בעשייה הקולנועית המקומית, צילם את סרטו של דן בן-אמוץ "מותו של אברהם לייב" (1964), את הסרטים הניסיוניים של דוד אבידן בשנות השבעים וחלקים מ"יומן" של דוד פרלוב ([[1983]]-[[1973]]). ביים שישים סרטים עבור [[שירות הסרטים הישראלי]], [[הטלוויזיה הישראלית]], [[משרד החוץ]], הטלוויזיה הגרמנית ורשתות אירופיות. בין השנים [[2010]]-[[2009]] יצר מספר סרטי וידאו ארט אישיים.
הירש היה [[צלם]] ראשי של שישה סרטי עלילה: "הסיירים" (במאי: [[מיכה שגריר]], [[1966]]); "המניע לרצח" (במאי: פיטר פריישטט, 1966); "אישה בחדר השני" (במאי: [[יצחק צפל ישורון]], 1967); "[[השמלה (סרט)|השמלה]]" (במאי: [[יהודה ג'אד נאמן]], [[1970]]); "סופו של מילטון לוי" (במאי: [[נסים דיין]], [[1981]]); ו"לנה" (במאי: [[איתן גרין]], [[1982]]).
יכין הירש היה גם צלם סטילס. תצלומיו התאפיינו בצילום אנושי רבגוני בארצות רבות. הוא הציג מספר תערוכות יחיד, ביניהן בגלריה "דוגית" ([[1959]]), בגלריה "גבעון" ([[2009]]) ובסינמטק ירושלים ([[2010]]), והשתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון אשדוד לאמנות ובמוזיאון ארץ ישראל. הוא הרבה לתעד אמנים, אדריכלים ומשוררים בעבודתם, צילם קטלוגים לאמנות ושלושה ספרים: יונה פישר (עורך), תל אביב – 75 שנה של אמנות. הוצאת מסדה 1984;Nahoum Cohen, Bauhaus Tel Aviv: An Architectural Guide, London: Batsford, 2003; [[ציונה שמשי]] ודלית להב, לקרוא קירות – פריס כמשל: מסמך תרבותי חזותי. הוצאת אבן חשן, [[2007]].
| |||