טיוטה:לנון-מקרטני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים |
הוספתי לטקסט |
||
שורה 8:
השותפות המוזיקלית הופסקה בשנת [[1969]], אף כי ההליכים המשפטיים שהביאו את השותפות לקיצה הרשמי נמשכו עד [[1974]]. לנון ומקרטני הסכימו ביניהם מלכתחילה לחלוק באופן שווה בזכויות ובתמלוגים על שיריהם, גם כאשר אחד מהם כתב את השיר לבדו, והסכמה זו נשמרה בהקפדה על ידי שניהם, גם כאשר אחד מהם לא נוכח כלל בעת הלחנת שיר או הקלטתו. החוזה עליו חתמו לנון ומקרטני עם דיק ג'יימס העביר לכיסו של האחרון את עיקר ההכנסות מתמלוגים על השמעת יצירותיהם, פרסום תווי היצירות והזכויות על הקלטת השירים, אך דגם פעולתם הבסיסי של השניים - שהקליטו בעיקר את השירים שהלחינו בעצמם - הפך דגם חשוב עבור מוזיקאים ויוצרים במוזיקת הפופ.
ב[[יולי]] [[1957]] פגש [[ג'ון לנון]] את [[פול מקרטני]] בן ה-15, וצירף אותו ללהקתו שנקראה 'The Quarry men'. במקביל לנגינה בלהקה, החלו השניים לכתוב שירים, יחדיו ובנפרד. במהלך חברותם המוקדמת [[לנון ומקרטני|לנון]] שכנע את [[לנון ומקרטני|מקרטני]] לגנוב ממתקים, סיגריות וספרים מחנויות והם מצאו עניין משותף בסיפור בדיחות על שאר חברי הלהקה ועל המורים שלהם. בסרט "The Making of Sgt Pepper" מספר פול מקרטני ש:
{{ציטוט|תוכן="כשהתחלתנו לעבוד יחד, אני בוודאי, אבל אני חושב שגם ג'ון, רצינו להיות כמו '[[רוג'רס והמרשטיין]]' - 'לנון מקרטני'. באופן מודע רצינו להיות צוות. הדבר המצחיק היה שאני רציתי 'מקרטני לנון' אבל ג'ון שתמיד היה בוסי, אמר 'לא לא זה נשמע הרבה יותר בדרך האחרת 'לנון מקרטני''"|מקור=סרט התעודה 'The Making of Sgt Pepper'}}{{הערה|מילים אלו נאמרו בהקשר לשיר 'When I'm Sixty Four', שהיה אחד מהשירים הראשונים שכתב מקרטני (אף שהשיר מופיע רק באלבום, [[סרג'נט פפר]] השמיני של הלהקה) אשר לו יש קצב מתאים ללהקות [[ביג-בנד]], בדומה למרבית שירהם של [[רוג'רס והמרשטיין]]}}
| |||