קרישת דם – הבדלי גרסאות

נוספו 600 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
'''קרישת דם''' היא תהליך שבו ה[[דם]], אשר נמצא במצב [[נוזל|נוזלי]] בדרך-כלל, יוצר גושים [[מוצק|מוצקים]], '''הנקראים פקיקים (או בשם העממי קרישי דם'''). הפקיקים מורכבים מ[[תא דם אדום|תאי דם אדומים]], מ[[טסית דם|טסיות דם]] ומסיבים של ה[[חלבון]] [[פיברין]], ונוצרים בדרך-כלל כש[[כלי דם]] נפגע ודם מתחיל לזרום החוצה. קרישת הדם היא מנגנון חשוב שבאמצעותו נשמרת תקינותו של [[מחזור הדם]] ונמנע איבוד דם והוא חלק ב[[הומאוסטזה]] של [[גוף האדם]].
== תהליך קרישת הדם ==
 
[[תא דם אדום|תאי דם אדומים]], מ[[טסית דם|טסיות דם]] ומסיבים של ה[[חלבון]] [[פיברין]] מרכיבים את קרישי הדם. הם נוצרים בדרך-כלל כש[[כלי דם]] נפגע ודם מתחיל לזרום החוצה. קרישת הדם היא מנגנון חשוב שבאמצעותו נשמרת תקינותו של [[מחזור הדם]] ונמנע איבוד דם והוא חלק ב[[הומאוסטזה]] של [[גוף האדם]].
 
== תהליך קרישת הדם ==
[[קובץ:Classical blood coagulation pathway.png|300px|ממוזער| ההפעלה הראשונית של מערכת הקרישה יכולה להיעשות בשתי דרכים עיקריות - במנגנון האינטרינזי או במנגנון האקסטרינזי]]
ל'''פיברינוגן'''לפיברינוגן תפקיד מרכזי במנגנון הקרישה. זהו [[זימוגן]] של [[פיברין]] הנוצר ב[[כבד]] ומהווה 4% מחלבוני ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]]. הפיברינוגן הוא חלבון מסיס, ובתהליך סתימת הפרצה, על ידי האנזים [[תרומבין]], הוא הופך לפיברין, שהוא חומר שאינו מסיס, וכך סותם את הפריצה בכלי הדם הפצוע.{{ש}}
מנגנון [[קרישת דם|קרישת הדם]] מבוסס על הפעלת גורמי קרישה שונים. ההפעלה הראשונית של מערכת הקרישה יכולה להיעשות בשתי דרכים עיקריות - במנגנון האינטרינזי על ידי [[פקטור XII]] אשר מפעיל את המערכת, כתוצאה מנזק מקומי ל[[כלי הדם]], או במנגנון האקסטרינזי על ידי הגורם הרקמתי (תרומבופלסטין רקמתי, tissue factor) יחד עם [[פקטור VII]].{{ש}}
 
מקובל לחלק את מנגנון הקרישה ל-3לשלושה שלבים-:
מנגנון [[קרישת דם|קרישת הדם]] מבוסס על הפעלת גורמי קרישה שונים. ההפעלה הראשונית של מערכת הקרישה יכולה להיעשות בשתי דרכים עיקריות - במנגנון האינטרינזי על ידי [[פקטור XII]] אשר מפעיל את המערכת, כתוצאה מנזק מקומי ל[[כלי הדם]], או במנגנון האקסטרינזי על ידי הגורם הרקמתי (תרומבופלסטין רקמתי, tissue factor) יחד עם [[פקטור VII]].
 
מקובל לחלק את מנגנון הקרישה ל-3 שלבים-
#שלב 1- התהליך עד להפעלת [[פקטור X]]- יכול להיעשות במנגנון האינטרינזי (שבו דרושים גורמי הקרישה מסוג [[פקטור VIII]], [[פקטור IX]], [[פקטור XI]] ו[[פקטור XII]], פוספוליפידים ויוני קלציום), או במנגנון האקסטרינזי (דרוש תרומבופלסטין רקמתי ו[[פקטור VII]]).
#שלב 2- בשלב זה, יש הפעלה של [[פקטור II]] - (פרותרומבין) והוא הופך לטרומבין, בעזרת [[פקטור X]], [[פקטור V]] ויוני קלציום ופוספוליפידים.
#שלב 3- בשלב זה, פקטור I (פיברינוגן) הופך לפיברין, על ידי טרומבין, ועובר פולימריזציה ספונטנית. [[פקטור XIII]] עוזר בתהליך הפולימריזציה הנ"ל.
 
[[קובץ:Coagulation cascade.png|שמאל|ממוזער|250px|[[תרשים]] תהליך קרישת הדם המשני]]
שני התהליכים שבהם נוצר פיברין מפיברינוגן:
=== שפעול טסיות הדם ===
'''טסיות הדםדם''' הן אלו המאתחלות את תהליך קרישת הדם בחלק נכבד מהמקרים. בכלי דם רגילים, מופרש החלבון vWF (פקטור פון וילברנד - Von Willebrand factor) לאזור בין האנדותל לדופן החיצוני של כלי הדם, אזור המופרד מזרם הדם התקין. כאשר כלי דם נפגע, נחשף ה-vWF לדם ומגייס נוגדנים, קולגן וגורמי קרישה נוספים. טסיות הדם הנחשפות לקולגן נצמדות אליו. כמו כן, הן עוברות תהליך שפעול: באמצעות vWF, מתקיימת [[תגובה כימית]] עם חלבונים בשטח הטסית. שפעול זה גורם לשני אפקטים:
* שחרור תוכן הטסיות: [[ADP]], [[סרוטונין]], vWF וחומרים נוספים. שחרור תוכן הטסיות גורם למשיכה של טסיות נוספות לאזור. טסיות אלו אף הן משופעלות על ידי vWF וכך הלאה. כמן כן, תוכן הטסיות גורם לעליה ביכולת ההצמדות של פיברינוגן באזור.
* שינוי בצורת הטסיות: הטסיות מאבדות את צורתן המעוגלת והופכות לדמוי כוכב. בצורה כזאת יש ביכולתן להצמד טוב יותר.
=== תהליך קרישת הדם המשני ===
 
=== תהליך קרישת הדם המשני ===
ישנם שני תהליכים בתוך תהליך זה: אחד המתחיל ב '''Tissue factor''' והשני על ידי בניית קומפלקס על קולגן.
== פתולוגיות ==
 
לעתים נוצר קריש דם ([[פקיק]]) באופן ספונטני בכלי דם תקינים. פקיקים אלו עלולים להיתקע בדפנות כלי הדם ולחסום בצורה חלקית או מוחלטת את זרימת הדם. במקרה וזרימת הדם אל [[שריר]] ה[[לב]] נחסמת, למשל, התוצאה עלולה להיות [[אוטם שריר הלב]] (התקף לב). במקרה שזרימת הדם אל ה[[ריאה]] נחסמת, התוצאה היא [[תסחיף ריאתי]]. במקרה וזרימת הדם אל המוח נחסמת, התוצאה היא [[שבץ]]. קריש דם שנוצר באופן ספונטני בכלי דם תקין ושנשאר צמוד לדופן כלי הדם נקרא "[[פקיק]]" (Thrombus). במקרה שהפקיק ניתק ומתחיל לזרום עם הדם, הוא מכונה "[[תסחיף]]" (Embolus){{הערה|1=[http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/dvt.aspx ד"ר שמואל גבעון, "קרישי דם", אתר "שירותי בריאות כללית"]}}. קרישי דם במערכת הוורידים העמוקים של הרגליים (הוורידים העיקריים אשר מנקזים את הדם מהרגליים אל הגוף) גורמים ל[[פקקת ורידים]] ואף להביא לתמותה בשל תסחיף ריאתי{{הערה|1=[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2020806/ Epidemiology and Risk Factors for Venous Thrombosis]}}.
== פתולוגיות ==
קיימות מספר [[מחלה|מחלות]] של קרישת דם, המתבטאות בקרישת-יתר, מצב שבו תרומבוסיםפקיקים נוצרים בצורה מוגברת ועלולים לחסום כלי דם, או קרישת-חסר, מצב שבו דימומים פנימיים וחיצוניים אינם מופסקים עקב פגם בתהליך קרישת הדם. מחלת קרישת הדם הידועה ביותר היא [[המופיליה]] שהיא מחלה של קרישת-חסר. גירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם יכול להוביל ל[[קרישה תוך-כלית מפושטת]].
לעתים נוצרים קרישי דם באופן ספונטני בכלי דם תקינים. קרישים אלו עלולים להיתקע בדפנות כלי הדם ולחסום בצורה חלקית או מוחלטת את זרימת הדם. במקרה וזרימת הדם אל [[שריר]] ה[[לב]] נחסמת, למשל, התוצאה עלולה להיות [[אוטם שריר הלב]] (התקף לב). במקרה שזרימת הדם אל ה[[ריאה]] נחסמת, התוצאה היא [[תסחיף ריאתי]]. במקרה וזרימת הדם אל המוח נחסמת, התוצאה היא [[שבץ]].
== סיווג הפרעות בקרישת דם ==
 
קריש דם שנוצר באופן ספונטני בכלי דם תקין ושנשאר צמוד לדופן כלי הדם נקרא "[[פקיק]]" (Thrombus). במקרה שהפקיק ("תרומבוס") ניתק ומתחיל לזרום עם הדם, הוא מכונה "[[תסחיף]]" (Embolus).
 
קיימות מספר [[מחלה|מחלות]] של קרישת דם, המתבטאות בקרישת-יתר, מצב שבו תרומבוסים נוצרים בצורה מוגברת ועלולים לחסום כלי דם, או קרישת-חסר, מצב שבו דימומים פנימיים וחיצוניים אינם מופסקים עקב פגם בתהליך קרישת הדם. מחלת קרישת הדם הידועה ביותר היא [[המופיליה]] שהיא מחלה של קרישת-חסר. גירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם יכול להוביל ל[[קרישה תוך-כלית מפושטת]].
 
== סיווג הפרעות בקרישת דם ==
באופן כללי, הפרעות בקרישת הדם מחולקות ל:
*Primary hemostasis disorder- הפגם הוא ב[[טסיות]]. מאחר שהן הראשונות להגיב במקרים של דימום, פגם בהן יאופיין בדימומים מיידיים ושטחיים, וב[[רירית|ריריות]] - [[רירית האף]], [[מערכת העיכול]], מנורגיות, דימומי חניכיים והמטומות בעור. דימומים כאמור יכולים לאפיין גם צורה קלה של מחלת פון וילרברנד. אצל חולה בעל דימומים כאלו, יש לבחון מהו מספר הטסיות (בספירת דם), וכן בדיקה תפקודית לאיגור (אגרגציה) של הטסיות. כך למשל, ב[[טרומבואסתניה גלנצמן]], עקב חוסר היכולת של הטסיות לעבור אגרגציה ולהיצמד זו לזו, ניתן לראות כי הקריש אשר נוצר לא קטן לאחר זמן מה כתוצאה מחוסר התכווצות הטסיות.
*Secondary hemostasis disorder- הפגם הוא בפקטורי הקרישה (יכול להיות גם צורה קשה של מחלת פון וילרברנד): הדימומים הם עמוקים- לחללים, לשרירים, פרקים, תוך מוחי ולרטרופריטוניאום. אצל חולה עם דימומים כאלו, יש לבחון את הערכים PTT, PT, פיברינוגן, TT (בהמשך, להלן) ובדיקות נוספות כגון D-DIMER. כל בדיקה מכוונת לגבי פקטורי קרישה ספציפיים שעלולים להיות פגומים בתהליך הקרישה.
== בדיקת תפקודי הקרישה ==
 
== בדיקת תפקודי הקרישה ==
 
*זמן דימום תקין נע בין 4 ל-8 דקות, הוא מוארך בהפרעה כמותית או איכותית בטסיות ובפגיעה בכלי הדם.
*זמן קרישה תקין נע בין 8 ל-12 דקות.
*מבחן PTT- partial thromboplasin time- זהו מבחן הבודק את המנגנון האינטרינזי. קרישת הפלזמה נבדקת על ידי הוספת קלציום, פוספוליפידים וגורמים המפעילים את פקטור XII ובוחנים כמה זמן לוקח לקריש הדם להיווצר. זמן תקין הוא בין 25-40 שניות. הפקטורים המעורבים במבחן זה הם הפקטורים 12,11,10,9,8,5,2,1. מחלות בהן זמן PTT גבוה הן מחלות המאופיינות בבעיה בפקטורי קרישה הפועלים במנגנון האינטרינזי כפי שהוזכרו לעיל, כאשר מבחן PT תקין, הרי שהפקטורים הנבדקים הם רק הפקטורים 12,11,9,8 (שאר הפקטורים מעורבים במסלול המשותף לאינטרינזי ולאקסטרינזי)- למשל, במחלות [[המופיליה]] במקרה שיש דימום (ואז הפגם יהיה בפקטור 8 או פקטור 9) או בחוסר של פקטור 12 או פקטור 11- אם החולה אינו מדמם. במקרה שגם PTT וגם PT מוארכים (כאשר מספר הטסיות הוא תקין), יש בעיה בפקטורי הקרישה המשותפים הן למנגנון האינטרינזי והן למנגנון האקסטרינזי- פקטור 10,5,2,1.
*זמן טרומבין- TT-thrombin time- זהו מבחן הבודק את שלב 3 של הקרישה בלבד. זמן מוארך מעיד על רמת פיברינוגן נמוכה, או הפרעה בפעילות הפיברינוגן (מוסיפים טרומבין, אשר אמור להפוך פיברינוגן לפיברין, אם רמות הפיברינוגן נמוכות או שיש הפרעה בפעילותו, הזמן יתארך).
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
==ראו גם==
*[[מחלות של מערכת הדם]]
*[[נוגדי קרישה]]
*[[מחלת וון וילברנד]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://clot.doctorsonly.co.il החברה הישראלית לקרישת דם] - אתר האינטרנט של הארגון
* {{הידען|דר. משה נחמני|כיצד נקרש הדם בגוף?|how-blood-clots-1807149|18 ביולי 2014}}
==ראו גם==
 
*[[מחלות של מערכת הדם]]
*[[נוגדי קרישה]]
*[[מחלת וון וילברנד]]
{{הבהרה רפואית|}}
 
498

עריכות