|
=== מפלגת הנשים לשלום (ארצות הברית) ===
הגלגולבגלגול הראשון שלהייתה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחרות הייתה מפלגת נשים לשלום שהוקמה בינואר 1915 ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ביוזמה משותפת של [[ג'יין אדמס]] [[קארי צ'פמן קאט|וצ'פמן קאט]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=C. Roland Marchand|שם=The American Peace Movement and Social Reform, 1898-1918.|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=1972|עמ=|קישור=https://muse.jhu.edu/book/39378}}}}. כ-3,000 נשים השתתפו באירוע הקמת המפלגה וקראו להרחבת זכות ההצבעה לנשים ולכינוס ועידה של [[מדינה נייטרלית|המדינות הנייטרליות]] לגישור בין הממשלות היריבות עד לסיום המלחמה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lucia Ames Mead|שם=The Woman's Peace Party|כתב עת=The Advocate of Peace (1894-1920)|כרך=77|עמ=35–36|שנת הוצאה=1915-01-01|קישור=http://www.jstor.org/stable/20667134}}}}. נציגות מפלגת הנשים לשלום שהשתתפוהשתתפו גם בקונגרס הנשים הבינלאומי לשלום וחרות, שנערך בהאג.
=== קונגרס הנשים הבינלאומי, האג, 1915 ===
[[קובץ:Officers of the International Congress of Women for a Permanent Peace, The Hague, 1915.png|ממוזער|נציגות המשלחות בקונגרס הנשים הבינלאומי האג, 1915]]
הקונגרס אורגן על ידי הפמיניסטית, אניטה אאוגספורג (Anita Augspurg), המשפטנית הגרמניה הראשונה ולידה גוסטבה היימן (Lida Gustava Heymann) פמיניסטית ופציפיסטית גרמניה בהזמנתהובהזמנתה של הרופאה ופעילה ההולנדית למען זכויות נשים, [[אלטה ג'ייקובס]] (Aletta Jacobs), כדי למחות על [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] המשתוללת ב[[אירופה]], ולהציע דרכים כדי למנוע מלחמות בעתיד{{הערה|שם=:0|{{Cite web|url=http://www.history.com/this-day-in-history/international-congress-of-women-opens-at-the-hague|title=International Congress of Women opens at The Hague|accessdate=12 December 2014|website=History.Doc}}}}. הקונגרס נפתח ב-28 באפריל והשתתפו בו משלחות מ-12 מדינות{{הערה|שם=:1|{{קישור כללי|כתובת=http://www.peacepalacelibrary.nl/2015/02/international-congress-of-women-of-1915/|כותרת=International Congress of Women of 1915 {{!}} Peace Palace Library|אתר=www.peacepalacelibrary.nl|תאריך_וידוא=2016-11-04}}}}. [[רוזיקה שווימר]] ופמיניסטיות מכל רחבי אירופה לקחו חלק בקונגרס{{הערה|שם=:0}}
אלטה ג'ייקובס פתחה את הקונגרס:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=אָנוּ מתאבלות על גברים צעירים ואמיצים רבים שאיבדו את חייהם בקרב עוד לפני שהפכו לגברים; אנו מתאבלות עם האמהות המסכנות ששכלו את בניהן; עם אלפי אלמנות צעירות וילדים ללא אב, ואין ביכולתנו לגלות יותר סבלנות לסבל במאה עשרים כשממשלות משתמשות בפתרון יחיד, כח הזרוע, לפתרון סכסוכים בינלאומיים.|מקור=https://archive.org/stream/internatcongrewom00interich/internatcongrewom00interich_djvu.txt}}
במהלך שלושת ימי הקונגרס נדנונדונו אלטרנטיבות, לפתרון סכסוכים בצורה לא אלימה, מהקונגרסומהקונגרס יצאה קריאה לתהליך גישור רציף עד להגעה להסכמות בין המדינות הלוחמות. בכנס הוקם ועד הנשים הבינלאומי לשלום קבוע (International Committee of Women for Permanent Peace - ICWPP). ג'יין אדמס נבחרה כנשיאה. מתוך הקונגרס והוועד צמחה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחרות{{הערה|שם=:1}}
בעקבות הקונגרס בהאג, כתבה ג'יין אדמס כותבת לנשיא ארצות הברית ו[[וודרו וילסון|ודרו וילסון]]. במכתבה היא מזהירההזהירה מפני הסכנות והמשמעויות ההרסניות בכניסתה של ארצות הברית למלחמה, עבור האומה האמריקאית והעבורועבור מדינות נוספות שיחליטו, בעקבותבעקבותיה, ארצות הברית,לסכן גם הן לסכן את החיילים שלהן. "לארצות הברית יש את הכוח וההשפעה למנוע את לסיים את המלחמה ועליך להשתמש בו," כתבה אדמס לנשיא{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.history.com/this-day-in-history/jane-addams-writes-to-woodrow-wilson-about-dangers-of-preparing-for-war
| title = Jane Addams writes to Woodrow Wilson about dangers of preparing for war - Oct 29, 1915 - HISTORY.com
=== כינוס שני - גינוי אימפריאליזם 1919 ===
הכינוס השני של קונגרס הנשים הבינלאומי נערך בהאג במקביל [[ועידת השלום בפריז (1919)|לוועידת השלום בפריז.]] מארגנות רצו שהקונגרס יפגש וורסאיבוורסאי, בתקווה להשפיע על הסכם השלום, אך מגבלות התנועה שהוטלו על נשים מ[[מעצמות המרכז]], איפשרוהביאו להןאותן לקיים את הכנס בציריך. הקונגרס התקיים בין ה-12 ל-17 במאי 1919 והשתתפו בו 200 נשים מ -17 מדינות, אך רוב הנציגות הגיעו מארצות הברית בריטניה וגרמניה{{הערה|שם=:2|{{Cite news
| url = http://armingallsides.on-the-record.org.uk/case_studies/all-aboard-the-peace-train/
| title = All Aboard The Peace Train - Arming All Sides
}}}}.
הקונגרס בציריך שיבח את הקמת [[חבר הלאומים]], אשר מספק פלטפורמה בינלאומית לייצוג רצון העמים ולקידום שיתופי פעולה בינלאומיים. עם זאת, נציגות גינו את ההסכמות שהתקבלו בוועידת השלום בפריז, משום שהמשתתפים בוורסאי לא פעלו לפירוק המדינות המנצחות מנשקן. המשא ומתן בוועידת ורסאי התרכז בעלויות הפיצויים וחלוקה טריטוריאליות. משתתפות הקונגרס גינו את חוזה ורסאי טענו כי אין זה הסכם שלום אלא המשך המלחמה. הביעו ביקורת על כך ש[[מדינות ההסכמה|מעצמות ההסכמה]] "הענישו" את גרמניה. הן אמרווניבאו כי "העוני, המחלות והייאוש יוביליובילו להתפשטות שנאה ואנרכיה"{{הערה|שם=:2}}.
בקונגרס הוחלט באופן רשמי על שם הארגון: ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.swarthmore.edu/library/peace/DG026-050/dg043wilpf/history.htm|כותרת=Records of Women's International League for Peace and Freedom, DG 043, Historical Introduction, Swarthmore College Peace Collection|אתר=www.swarthmore.edu|תאריך_וידוא=2016-11-05}}}}. כמו כן, התקבלה אמנה בת 12 נקודות שקראה לזכות ההצבעה לנשים, לאפשר לנשים להשתלב בעמדות מפתח בחבר הלאומים, שכרלשכר שווה ושוויון הזדמנויות בתעסוקה וחינוך; תמיכה כלכלית באמהות ושוויון גזעי{{הערה|שם=peace}}{{הערה|שם=:2}}.
=== בין המלחמות ===
התקופהבתקופה ביןשבין מלחמות העולם נעשו מאמצים רבים של תנועות וארגונים חוץ ממשלתיים לחפש דרכים ולמנוע אתלמניעת המלחמה הבאה. הזעזוע ממספר ההרוגים, הפצועים בגוף ובנפש וההרס יצרו תחושה של דחיפות למציאת דרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים. ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות הצטרפה למאמצים ביחד עם ארגונים נוספים. גם מדינות, באמצעות חבר הלאומים [[בית הדין הבינלאומי לצדק|ובית הדין הבינלאומי לצדק]], ביקשו דרכים חלופיות למלחמה{{הערה|שם=peace}}. ב-1932, לקראת כינוס ועידת חבר הלאומים בז'נבה בנושא פירוק הנשק, אספה הליגה שששישה מיליון חתימות מנשים וגברים ברחבי העולם בקריאה לפירוק הנשק ולמנוע את המלחמה הבאה. הליגה גם דרשה ייצוג של נשים בדיונים, אולם הדבר לא ניתן לה{{הערה|{{Cite news
| url = http://armingallsides.on-the-record.org.uk/case_studies/feminists-take-on-the-world/
| title = Women Take On The World Disarmament Conference - Arming All Sides
=== מלחמת העולם השנייה ===
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] השתדלו נציגות הליגה השתדלו לסייע לחברותיהן להימלט מהנאצים. חברות סניף הליגה ביפן נעצרו ונכלאו. רוב הסניפים לא היו פעילים בזמן המלחמה בין אם נסגרומשום שנסגרו על ידי השלטונות ובין אם החברותבגלל שהחברות הפסיקו את פעילותן. רק פעילות בסניףהסניף האמריקאי היו בטוחות מספיק כדי להשמיע את התנגדותן בנוגע לאפליה הגזעית בצבא ארצות הברית, כליאת אזרחים אמריקאים ממוצא יפני ודחייה של פליטים יהודים שביקשו מקלט בארצות הברית{{הערה|שם=peace}}.
=== לאחר מלחמת העולם השנייה ===
אחרי המלחמה החלה ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות החלה לשקם את עצמה ולחזור לפעילות מקומית ובינלאומית. ב-1948, הארגון קיבל מעמד של ארגון מייעץ לאומות המאוחדות{{הערה|שם=perks}}. הליגה ממשיכה להיות פעילה למען שלום, פירוק נשק והתמקדה עד סוף המאה ה-20 בפירוק הנשק הגרעניהגרעיני. בחזונה הליגה מבקשת הליגה לקדם עולם משוחרר מ[[אלימות]], [[עוני]], [[זיהום הסביבה|זיהום סביבתי]] ועליונותושליטה. ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות מאמינה בשוויון לכל בני האדם בעולם ללא [[גזענות]], [[אפליה מינית|סקסיזם]] [[הומופוביה|והומופוביה]]; פועלת למען שלום דרך פירוק נשק בעולם; ושינוי סדר העדיפויות של הממשלות תוך מתן דגש לצרכים אנושיים.
שתי מנהיגות של ליגת נשים בינלאומית לשלום זכו ב[[פרס נובל לשלום]] - גיין אדאסאדאמס ב-1931 [[אמילי גרין באלץ'|ואמילי גרין באלץ]] ב-1946.
==קישורים חיצוניים==
| 