בית צפאפא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה#
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19:
 
===מלחמת העצמאות וחלוקת הכפר===
בינואר 1948 תקפו אנשי [[ההגנה]] את בית צפאפא ופוצצו מספר בתים, לאחר שראו בה ריכוז של לוחמים שהתכוונו לתקוף את מקור חיים{{הערה|{{דבר||פוזר ריכוז פורעים ליד בית צפפה|1948/02/02|00110}}{{ש}}{{הצופה||8 פורעים נהרגו וששה נפצעו בהתקפת בית צפפה|1948/02/02|00110}}}}. לאחר כשבועיים תקפו כוחות ההגנה שוב, פוצצו בתים והרגו את ראש מדינתם מפקד הכנופיות באזור{{הערה|{{דבר||ההגנה בערה קן כנופיות בבית צפפה|1948/02/15|00118}}}}. בהמשך [[מלחמת העצמאות]] הלכו חלק מהגברים בכפר לסייע בהגנה על קטמון וחמישה מהם נהרגו בקרבות [[מבצע יבוסי]]. לאחר נפילת קטמון הגיעו פליטים רבים לבית צפאפא. עם התקדמות החזית לאזור שבין מקור חיים לבית צפאפא ברחו חלק מתושבי בית צפאפא ל[[בית לחם]], אך הכפר עצמו לא נכבש בידי [[צה"ל]], והתושבים שברחו חזרו אל הכפר כשהלחימה שככה{{הערה|שם=גנסן|Michael Jansen, [http://jordantimes.com/fence-is-gone-, there-is-still-partition 'Fence is gone, there is still partition’], Jordanian Times, May 22, 2008}}. חלקם חזרו דרך [[מעבר מנדלבאום]] במסגרת איחוד משפחות{{הערה|{{חרות||88 משפחות ערביות הוחזרו שלשום|1950/08/23|00304}}}}.
 
בסיום [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[1948]] נותרה בית צפאפא בידי [[ירדן]], וקטע מסילת הרכבת שחצה את הכפר היה בשליטת הירדנים. ב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] נקבע כי המסילה תעבור לידיים ישראליות, מה שהעביר לשליטת ישראל גם את חלקו הצפוני של הכפר. תמורת זאת העבירה ישראל לירדן את [[בית איכסא]]{{הערה|שם=חרות64}}. למשך 19 השנים הבאות, עד ל[[מלחמת ששת הימים]], היה הכפר חצוי בין שתי המדינות כאשר חלקו הדרומי (כ-1500 תושבים) בשטח ירדן, וחלקו הצפוני (כ-500 תושבים) בשטח ישראל{{הערה|שם=לביא|{{מעריב|צבי לביא|פילוג ואיחוד במלחמה|1967/08/18|04900}}}}. בין חלקי הכפר הוקם גדר תיל במקביל למסלול מסילת הרכבת, שהיה חלק מ[[הקו העירוני]]. הגדר הפרידה [[משפחה|משפחות]] ו[[חמולה|חמולות]].