הגזענות (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ זוטא בניסוח |
||
שורה 51:
את הנחות היסוד הללו מבטל ממי בזו אחר זו. הטענה בדבר קיומם של "גזעים טהורים מבחינה ביולוגית" נפסלת ראשונה. לפי טענתו של ממי, מעולם לא התקיימה סלקציה רצונית בין בני האדם במידה כזו שלא היה ערבוב בין הפרטים השונים בקבוצה. למעשה, בני המין האנושי כיום, כולם, הם תוצאה של ערבוב בין קבוצות שונות. אמנם קיימים בני האדם השונים כפרטים זה מזה, וקיימות אף קבוצות מוצא בעלות מאפיינים חיצוניים דומים; אולם הערבוב המתמיד של המין האנושי במהלך ה[[היסטוריה]] מבטל את יכולתם של בני אדם להיות "טהורים" מבחינה ביולוגית.
כדוגמה לדבריו מביא אלבר ממי את [[יהודים|העם היהודי]], אשר שמר במופגן, ובאופן קפדני בהרבה ביחס לקבוצות אחרות, על [[בדלנות|אי-התערבבות עם סביבתו]]. שתי סיבות הביאו לחוסר ההתערבבות המובהק יחסית: איסורים חמורים של ה[[דת]], מחד גיסא, ודחייה חברתית קיצונית ([[אנטישמיות]]) מצד אחרים, מאידך גיסא. לכאורה היה העם היהודי אמור להיות בין העמים ה[[הומוגניות (דמוגרפיה)|הומוגניים]] ביותר ביחס לקבוצות מוצא אחרות. עם זאת, העם היהודי הוא הטרוגני באופן מופגן. קבוצות היהודים השונות, לדוגמה מ[[צפון אפריקה]], מ[[אתיופיה]], מ[[רוסיה]] ועוד, דומות חיצונית במידה ניכרת לתושבי המקומות שבהם התיישבו. למרות "טוהר הגזע" שנכפה על הקבוצה היהודית במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית הידועה, קיימת בה שונות רבה שלא ניתן לבטלה.
זו אינה התייחסותו היחידה של ממי בהגותו ליהודים ולשאלת התבוללותם; גם ב"[[דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש]]" עסק ממי בשאלת התבוללותם של היהודים, אותם הגדיר כ"המועמדים הנצחיים להתבוללות, המהססים והנדחים תמיד".{{הערה|אלבר ממי (2004). "דיוקנו של הכובש", בתוך: '''קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי''' (עורך: [[יהודה שנהב]]), עמוד 53.}}
| |||