הבדלים בין גרסאות בדף "סולפונאמיד"

נוספו 72 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
מ (ערן העביר את הדף סולפונאמידים לשם סולפונאמיד: ויקיפדיה:מתן שם לערך - יש להעדיף שמות ביחיד)
 
== מנגנון פעולה ==
הסולפונאמידים מעכבים את האנזים [[dihydropteroate synthase]], בתאים פרימיטיבים,פרימיטיביים כגון חיידקים, ופוגעים ביכולת הסינתזה של [[חומצה פולית]]. בניגוד לחיידקים, בני אדם מקבלים חומצה פולית מהמזון, ולכן התרופה סלקטיבית לחיידקים שאינם מסוגלים להשתמש ב[[פורינים]] ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצה פולית בעצמם.
 
הסולפונאמידים פועלים גם נגד [[חיידקים גרםגראם-חיוביים]] חיוביו[[חיידקים ושליליגראם-חיוביים|ושליליים]].
[[קובץ:Sulfa folate.svg|ממוזער|upright=1.6|שמאל|Structural similarity between sulfonamide (left) and PABA (center) is the basis for the inhibitory activity of sulfa drugs on dihydrofolate (right) biosynthesis]]
 
== עמידות ==
חיידקים יכולים לפתח עמידות לסולפונאמידים עקב מוטציות שגורמות:
* יצורייצור יתר של PABA
* יצירה שליצירת אנזים שמסנתז לחומצהחומצה פולית, בעל זיקה נמוכה לסולפונאמידים
* הורדת החדירותחדירות הממברנה[[קרום התא]] לסולפונאמידים
 
== פרמקוקינטיקה ==
התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, [[זמינות ביולוגית]] של התרופה היא בין 70%-100%, ונפח פיזור גבוה והוא עובר את [[מחסום דם-מוח]]{{הבהרה|מי עובר?}}.
 
הסולפונאמידים מתפרקים בכבד לחומר הפעיל [[סולפאנילאמיד]] ולחומר לא פעיל, אשר מופרשהמופרש בכליות. במקרה של כשל כלייתי יש צורך בהורדת המינונים שלמינון התרופה.
 
==תופעות לוואי ==
הסולפונאמידים יכולים לגרום למגוון של תגובות לא -נעימות, כוללבהן הפרעות בדרכיב[[מערכת השתן|דרכי השתן]], הפרעות המופוייטיותהמופויטיות, [[פורפיריה]], ותגובות [[אלרגיה|אלרגיות]], המחמירות בעיקר במינונים גבוהים. שכיחות תופעות לא -רצויות היא כ-3% מהאוכלוסייה הכללית. אצל נשאי [[HIV]] השכיחות עולה ל-{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Tilles SA.|כותרת=Practical issues in the management of hypersensitivity reactions: sulfonamides|כתובת=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11549195|תאריך=August 2001|מידע נוסף=in PubMed}}}}60%.
 
שתי תגובות קיצוניות הן תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (Stevens–Johnson syndrome) ו-Toxic Epidermal Necrolysis.
[[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|אדם הסובל מתסמונת סטיבנס - ג'ונסון]]
 
==היסטוריה==
נסיונותניסיונות למצוא חומרים קוטלי חיידקים המבוססים על [[אנילין]], חומר נפוץ בתעשיית הצבעים, התחילו בשנת 1932 ב[[גרמניה]], במעבדות [[באייר (חברה)|באייר]] שהייתה אז חלק מחברת הענק [[אי גה פארבן]]. המולקולה הראשונה שהוכחה כיעילה בעצירת דלקות חיידקיות אצל [[עכבר]]ים הייתה ה[[פרונטוסיל]], שאופיינה בצבע אדום. פרסומה ושיווקה החלו ב-1935, לאחר שהממציאים הוציאו [[פטנט]] על תהליך ההפקה.
 
הפרונטוסיל הייתה יעילה לטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים, בעיקר ממשפחת [[סטרפטוקוקוס]], בטיפול תרופתי. עם זאת, התרופה לא הייתה קוטלת חיידקים בסביבה מעבדתית. בהמשך התגלה ההסבר לכך: התרופה מתפרקת במערכת העיכול ואחד מתוצריה הוא המרכיב הפעיל [[סולפאנילאמיד]] (סולפה), שכבר הופק מסחרית שנים רבות לפני כן, והיה חופשי מהגנת הפטנט.
 
כתוצאה מגילוי זה נכנסה הסולפה לייצור נרחב באמצע שנות השלושים. יעילותה גרמה לשימוש בה כתרופת פלא, ששווקה בכמויות עצומות, ללא בקרה נאותה על תהליכי הייצור. בשנת 1937 הורעלו בארצות הברית מאות אנשים שהשתמשו בתרופה בשם "[[שיקוי סולפאנילאמיד]]" שהכילה [[דיאתילן גליקול]]. כתוצאה מכך נחקק חוק המזון, התרופות והקוסמטיקה שהסמיך את [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] לפקח על ייצור תרופות.{{הערה|{{דוידסון2|רמי שלהבת|היום לפני: האסון שלימד אותנו לקח|online/היום-לפני-במדע/היום-לפני-האסון-שלימד-אותנו-לקח|24 ביוני 2016}}}}
 
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] נעשה שימוש נרחב בסולפה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית הייתה אפשרות לטפל ביעילות בפצעים פתוחים. ערכות עזרה ראשונה, שחולקו לכל חיילי הצבא האמריקאי, הכילו סולפה בצורת גלולות ואבקה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=David Steinert|כותרת=The History of WWII Medicine|כתובת=http://www.mtaofnj.org/content/WWII%20Combat%20Medic%20-%20Dave%20Steinert/wwii.htm|תאריך=04/05/02|ציטוט=The discovery of Sulfanilamide greatly affected the mortality rate during World War II}}}}.
 
הסולפונאמידים הוחלפו בהמשך המלחמה עלהוחלפו ידיהסולפונאמידים ב[[פניצילין]]. לפניצילין היו תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ויעילותו הייתה גבוהה יותר, אולם הוא לא היה זמין בכמויות מספיקות, ונכנס לשימוש רק לקראת סוף המלחמה. פרוטונסיל המשיך להיות משווק עד שנות ה-60 של המאה ה-20.
 
== מקורות ==
* Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology
 
== ראו גם ==
[[קבוצות אנטיביוטיקה]]
משתמש אלמוני