סיריקיוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
עריכה
שורה 22:
אחרי מות דמסוס נבחר סיריקיוס פה אחד ליורשו בדצמבר [[384]]. [[אורסינוס]], יריבו של דמסוס עדיין חי ועדיין טען כי הוא האפיפיור, אך הקיסר [[ולנטיניאנוס השלישי]] נתן הסכמתו ב-[[23 בפברואר]] [[385]] לבחירת סיריקיוס ובכך הביא את הבעיה לפתרונה.
 
פעולתו הראשונה הייתה [[דקרטל]] כמענה למכתב שכתב הבישוף הימריוס מטרגונה שבספרד בו שאל חמש עשרה שאלות שונות בנושאים כמו טבילה, כפרה, משמעת כנסייתית ופרישותם של אנשי הכמורה. סיריקיוס ניצל את ההזדמנות וענהענה למכתב בפברואר 385, כשהואובתשובתו קובעקבע את עמדת האפיפיורות בנושאים אלו, כשהוא מדגיש את סמכותה העליונה של הכנסייה. סיריקיוס הורה להימריוס להפיץ את דבריו בפרובינקיות השכנות. למכתב זה חשיבות מיוחדת משום שזהו הצו האפיפיורי העתיק ביותר ששרד.
 
סיריקיוס הקדיש תשומת לב מיוחדת למשמעת הכנסייתית ושמירה על הקנונים על–ידי הכמורה. בויעוד (סינוד) ברומא ב-[[6 בינואר]] [[386]] הדגיש סיריקיוס את תשעת הקנונים ואת תקנות הכנסייה בנושאי משמעת (משיחת בישופים, פרישות, וכדומה). החלטות הקונציל הועברו לבישופים בצפון אפריקה ובאופן דומה גם לבישופים אחרים שלא היו בסינוד עם הפקודה לפעול בהתאם להם. סיריקיוס שיגר מכתבים דומים גם בנסיבות אחרות, גם כאן בדגש על סמכות ומשמעת כנסייתית.