ארמון הבדולח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה#
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}{{מיקום מפורט בלונדון|ברומלי|כותרת=כן}}
'''ארמון הבדולח''' (ב[[אנגלית]]: '''The Crystal Palace''') הוא מבנה שהוקם ב-[[1851]] לכבוד "[[התערוכה הגדולה]]" - [[תערוכה עולמית|התערוכה העולמית]] הראשונה למוצרי תעשייה (The Great Exhibition of the Works of Industry of All Nations), שנערכה ב[[לונדון]]. מטרת התערוכה הייתה לשלב בין ה[[תעשייה]] ל[[אמנות]].
 
[[קובץ:Crystal_palace_1851.jpg|ממוזער|שמאל|300px|'''ארמון הבדולח''' בשנת [[1851]]]]
 
המבנה תוכנן תוך 8 ימים על ידי [[ג'וזף פקסטון]], אדריכל ו[[גנן]] ואדריכל,במקצועו - עובדה שהשפיעה מאוד על הסגנוןאופי העיצוביהמבנה המזכיר [[חממה]]. המבנה עשוי היה עשוי [[ברזל]] יצוק ו[[זכוכית]] – פארמיטב הטכנולוגיה של [[התקופה הוויקטוריאנית]] וסמל התעשייהה[[תעשייה]] של התקופה, והוקם בתוך 9 חודשים, זמן שיא לתקופתו. השם "ארמון הבדולח" נטבע על ידי המגאזין הסאטירי "[[פאנץ']]". לאחר תום התערוכה פורק המבנה והורכב מחדש בפרבר של לונדון, אשר נקרא על שמו עד היום - [[קריסטל פאלאס (לונדון)|קריסטל פאלאס]]. המבנה חרב בשריפה בשנת [[1936]].
מטרת התערוכה הייתה לשלב בין ה[[תעשייה]] ל[[אמנות]].
 
יש שסימנו את ארמון הבדולח כתחילתה של ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יהודה גרינפלד גילת|שם=צאצאי הזמן ודיירי המרחב - על מקומה של האדריכלות בעולם מתחדש|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2015|עמ=64}}}}.
המבנה תוכנן תוך 8 ימים על ידי [[ג'וזף פקסטון]], גנן ואדריכל, עובדה שהשפיעה מאוד על הסגנון העיצובי המזכיר [[חממה]]. המבנה עשוי היה [[ברזל]] יצוק ו[[זכוכית]] – פאר הטכנולוגיה של [[התקופה הוויקטוריאנית]] וסמל התעשייה והוקם בתוך 9 חודשים, זמן שיא לתקופתו. השם "ארמון הבדולח" נטבע על ידי המגאזין הסאטירי "[[פאנץ']]".
 
=== אופיאדריכלות וסגנון ===
לאחר תום התערוכה פורק המבנה והורכב מחדש בפרבר של לונדון, אשר נקרא בשמו עד עצם היום הזה - [[קריסטל פאלאס (לונדון)|קריסטל פאלאס]].
[[קובץ:Crystal Palace - Queen Victoria opens the Great Exhibition.jpg|שמאל|300px|ממוזער|המלכה ויקטוריה פותחת את התערוכה]]
 
=== רקע ===
יש שסימנו את ארמון הבדולח כתחילתה של ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יהודה גרינפלד גילת|שם=צאצאי הזמן ודיירי המרחב - על מקומה של האדריכלות בעולם מתחדש|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2015|עמ=64}}}}.
השינויים שהביא עימו ה[[מודרניזם]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התבטאו בעיקר בתחומי ה[[תעשייה]] וה[[מדע]]. ה[[אדריכלות]], לעומת זאת, נותרה שמרנית יחסית מבחינה סגנונית ושלטו בה ה[[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו קלסיציזם]] ודומיו עד שלב מאוחר יחסית; רק לקראת סוף המאה החלה האדריכלות המודרנית לתפוס תאוצה. מבחינה זו ניתן ניתן לראות בארמון הבדולח מבשרן של חלק מהמגמות העתידות לתפוס מקום חשוב באדריכלות זו, הן בתיאוריה והן באופני הביצוע. ניתן לתלות זאת בעובדה שהבניין נועד לאכלס תצוגה תעשייתית - ולפיכך התמקם בקרבת השדה הטכנולוגי, שכבר השתחרר מכבלי המסורת והטעם ונמצא אז בעיצומו של שינוי משמעותי, ושבשלב מאוחר יותר היה בעל השפעה חשובה על האדריכלות.
 
=== אופי וסגנון ===
המבנה חרב בשריפה בשנת [[1936]].
ארמון הבדולח שילב בתוכו צורות מסורתיות כמו [[קשת (מבנה)|קשתות]], מדליונים ואף חיקוי של [[אבן ראשה|אבני ראשה]] בחזית הארמון. כפי שהיה מקובל בבניה המסורתית, לעמודי הבניין היו בסיס ו[[כותרת (אדריכלות)|כותרת]]. יחד עם זאת, בעיצוב הארמון שילבנכללו בתוכומספר אלמנטים מודרניים חדשים:
*הזכוכית ממנה נבנה הארמון הייתה חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים בהיקפים כאלה.
*הארמון הורכב מצורות גאומטריות פשוטות – אחד מסימני הזיהוי של העיצוב המודרני בהמשך.
*למעט הכותרות בעמודים הארמון היה נטול עומס קישוטי, קורות הברזל נותרו חשופות ונראו נקודות החיבור שלהן עם קורות אחרות במבנה.
*בניגוד לנוהג להסתיר את הקונסטרוקציה מאחורי האורנמנט, קורות הברזל נותרו חשופות ונראו נקודות החיבור שלהן עם קורות אחרות במבנה.
 
=== מבנה ===
==ארכיטקטורת הארמון==
[[קובץ:Crystal Palace - Queen Victoria opens the Great Exhibition.jpg|שמאל|300px|ממוזער|המלכה ויקטוריה פותחת את התערוכה]]
[[קובץ:Handel Festival at Crystal Palace 1857.JPG|ממוזער|פסטיבל הנדל בארמון הבדולח, 1857]]
הארמון נבנה בצורת [[בזיליקה]], אולם מרכזי אחד גבוה במרכז ולצידו שני אולמות משניים נמוכים יותר.<BR>
שורה 21 ⟵ 27:
הארמון הורכב מ־3000 עמודים שהיוו את השלד של הבניין. החלק העליון של הבניין והגג היו בנויים מלוחות זכוכית באורך 1.2 מטר ורוחב 25 ס"מ. בגלל החומר שממנו הארמון נבנה, הארמון נראה שקוף וקליל, ולכן השרה תחושה של חלל ענק שמתמזג במרחב. תחושה זו התחזקה מאוד בגלל העובדה שהיו עצים שהיו בתוך ומחוץ למבנה. בנין זה ערער את המסורת של בניה כבדה באבן, לא עוד קורות עץ ו[[קיר|קירות נושאים]] התומכים במבנה, אלא שלד ברזל מצופה [[זכוכית]].
 
החדשנות של המבנה היהוהזמן כלהקצר כךבו חדשניתוכנן כךגרמו שבעיותלליקויים רבותרבים התגלושלא בונצפו לאחרמראש השלמתובמבנה, נושאיםמחוסר שלאנסיון נלקחואו בחשבוןמחוסר בזמןתשומת הקצרלב שתוכנןלעניין. כמבנה הבנוידמיונו כמוהמבני חממה,לחממה הואומסכי הזכוכית הגדולים גרמו לכך שהמבנה התחמם מאוד בשעות היום. בנוסף בתכנון לא נלקח בחשבון נושא האיוורור הטבעי של המבנה - מה שגרם לשהות בו להיות בלתי נסבלת למדי אפילו באקלים האנגלי.
 
==סגנון עיצובי==
 
=== רקע ===
השינויים שהביא עימו ה[[מודרניזם]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התבטאו בעיקר בתחומי ה[[תעשייה]] וה[[מדע]]. ה[[אדריכלות]], לעומת זאת, נותרה שמרנית יחסית מבחינה סגנונית ושלטו בה ה[[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו קלסיציזם]] ודומיו עד שלב מאוחר יחסית; רק לקראת סוף המאה החלה האדריכלות המודרנית לתפוס תאוצה. מבחינה זו ניתן ניתן לראות בארמון הבדולח מבשרן של חלק מהמגמות העתידות לתפוס מקום חשוב באדריכלות זו, הן בתיאוריה והן באופני הביצוע. ניתן לתלות זאת בעובדה שהבניין נועד לאכלס תצוגה תעשייתית - ולפיכך התמקם בקרבת השדה הטכנולוגי, שכבר השתחרר מכבלי המסורת והטעם ונמצא אז בעיצומו של שינוי משמעותי, ושבשלב מאוחר יותר היה בעל השפעה חשובה על האדריכלות.
 
=== אופי וסגנון ===
ארמון הבדולח שילב בתוכו צורות מסורתיות כמו [[קשת (מבנה)|קשתות]], מדליונים ואף חיקוי של [[אבן ראשה|אבני ראשה]] בחזית הארמון. כפי שהיה מקובל בבניה המסורתית, לעמודי הבניין היו בסיס ו[[כותרת (אדריכלות)|כותרת]]. יחד עם זאת, הארמון שילב בתוכו אלמנטים מודרניים חדשים:
*הזכוכית ממנה נבנה הייתה חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים.
*הארמון הורכב מצורות גאומטריות פשוטות – אחד מסימני הזיהוי של העיצוב המודרני בהמשך.
*למעט הכותרות בעמודים הארמון היה נטול עומס קישוטי, קורות הברזל נותרו חשופות ונראו נקודות החיבור שלהן עם קורות אחרות במבנה.
 
== הערות שוליים ==