פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 942 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Advent2007candlelight.JPG|thumb|עוזר-כומר בכנסייה [[הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)|אפיסקופלית]] מדליק זר אדוונט (הנרות בצבע סגול, צבעה הליטורגי של העונה).]]
[[Image:Advent wreath.jpg|thumb|הדלקת נרות אחד ממנהגי עונת חג המולד]]
'''הציפייה''' (לועזית: Advent) היא העונה החגיגית שלפני [[חג המולד]], המצויינת במרבית [[פילוג הכנסייה הנוצרית|הכנסיות המערביות]], כולל [[הכנסייה הקתולית הרומית]], [[הכנסייה האנגליקנית]] וחלק גדול מהפלגים ה[[פרוטסטנטי]]ים, אם כי לא בקרב ה[[אוונגליזם|אוונגליקלים]] ועוד כמה. לשיטת כמעט כל הכנסיות,{{הערה|למעט הקתוליות שאינן נוהגות לפי [[פולחן רומי]] אלא הפולחן האמברוזיאני או של ה[[מוזערבים]], הסופרות שישה ימי ראשון.}} האדוונט מתחיל ביום ראשון הרביעי שלפני חג המולד, ללא קשר למספר השבועות המדויק, ונמשך עד ערב החג עצמו. הוא מהווה את פתיחת ה[[שנה ליטורגית|שנה הליטורגית]] בכנסיות המערביות. מקור המונח ב[[לטינית]] במובן של "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), [[הביאה השנייה]]. האדוונט מסמל הן את הציפייה ללידת [[ישו]] בשעתו והן את הייחול לביאתו בשנית. התקופה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] הנוצרי, יחד עם [[התענית]] שלפני ה[[פסחא]].
[[קובץ:HK Advents-Labyrinth 14122013 100sec.ogg|שמאל|ממוזער|שמאל|thumbtime=84|מבוך אדוונט בסגנון כרתים עשו עם 2500 Tealights בוער המרכז נוצרי מדיטציה ורוחניות של הבישופות של לימבורג בכנסיית הצלב הקדוש [[פרנקפורט]]-Bornheim]]
'''הציפייה''' היא הכינוי ב[[נצרות]] לתקופה שלפני [[חג המולד]]. מקור המונח ב[[לטינית]], שם המונח "אדוונטוס" (adventus) מציין "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), המציינת את [[הביאה השנייה]]. הדבר מציין הן את הציפייה ללידתו של [[ישו]] בזמנו, והן את הציפייה ל"ביאה השנייה".
 
תקופת האדוונט מצויינת במסורות רבות לפי השיוך הכנסייתי והאזור הגאוגרפי. אצל [[לותרני]]ם ואחרים נהוג להעניק לילדים "[[לוח הציפייה|לוח שנה של עונת הציפייה]]", ובאמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו מ-[[1 בדצמבר]] עד חג המולד. בבית ובכנסייה רבים תולים זרים חגיגיים עם ארבעה נרות, שכל אחד מהם מודלק מדי יום ראשון עד תום העונה. הצבעים הליטורגיים (כלומר, הגוון המתחלף של מדי הכמורה, המפה על המזבח וקישוטים בתוך הכנסייה) הנהוגים בזמן האדוונט הם סגול או כחול. ישנן תפילות מיוחדות רבות לעונה, לפי נוהגי הכנסיות השונות, והקראות מכתבי הקודש. מקהלות מתחילות לשיר מזמורים ברוח החג ברחובות. ישנן מסורות עממיות רבות שהתפתחו והתווספו לאדוונט, כמו גם תוספות חילוניות שהתקבעו, דוגמת עריכת קניות, השמעת שירי חג המולד של הלהקות הפופולריות, הוצאת סרטים ברוח משפחתית לאקרנים וכו'.
הציפייה מצוינת ככזו בכנסיות המערביות, בעוד [[נצרות אורתודוקסית|הכנסיות האורתודוקסיות]] והמזרחיות מציינות את השבועות הקודמים לתקופת חג המולד ב"צום הלידה". תחילת תקופת הציפייה מציינת את תחילת ה[[שנה ליטורגית|שנה הליטורגית]] הנוצרית. הציפייה מתחילה ב[[יום ראשון]] הרביעי לפני חג המולד, ונמשכת כחודש. מנהגן של הכנסיות המזרחיות לציין את השבועות שלפני חג המולד ב[[צום]] הוא ככל הנראה המנהג המקורי: תקופת הציפייה הייתה במקור ב[[נצרות קדומה|נצרות המוקדמת]] תקופת צום, בין [[11 בנובמבר]] לבין חג המולד המקורי, [[חג ההתגלות]] ב-[[6 בינואר]]. עם הפחתת ימי ראשון ושבת, תקופת ה[[תענית]] הייתה אמורה להיות 40 יום.
 
בכנסיות המזרחיות השונות נוהגים לצום ארבעים יום בטרם חג המולד ואין מקבילה מדויקת לאדוונט. בעבר נהגו גם הקתולים המערביים לצום ולהתענות בעונה, ויש שעדיין מקפידים על כך בימים כמו ה-7 בדצמבר (ליל [[העיבור ללא חטא]]) וה-24 בו, ערב חג המולד.
בחלק מן התרבויות, בעיקר אלו המושפעות מן התרבות ה[[גרמניה|גרמנית]] ה[[מרטין לותר|לותרנית]], נהוג להעניק לילדים "[[לוח הציפייה|לוח שנה של עונת הציפייה]]", ובאמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו מ-[[1 בדצמבר]] עד חג המולד.
 
הציפייה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] הנוצרי. העונה האחרת היא [[התענית]] שלפני ה[[פסחא]].
 
==קישורים חיצוניים==
 
[[קטגוריה: חג המולד]]
[[קטגוריה: אירועים בחודש דצמבר]]