חסידות סדיגורה – הבדלי גרסאות

שורשי החסידות בארץ ישראל החלו כשרבי ישראל מרוז'ין קנה שטח בעיר העתיקה, לבניית [[בית הכנסת תפארת ישראל]]. הוא קנה את זכות ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ועמד בנשיאות [[כולל ווהלין]]. רבי ישראל החזיק באזרחות טורקית. בית כנסת נוסף היה ב[[צפת]]. לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל, הפכו רוב חסידי סדיגורה בארץ ישראל לחסידי בנו הגדול, רבי [[יצחק פרידמן מבויאן]], שעמד בנשיאות כולל ווהלין. בשנת [[תרפ"ה]] החל רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה לשלוח חסידים לארץ ישראל על מנת שיפתחו את היישוב והתעסוקה. בשנת [[תרצ"ג]] הוא ביקר בארץ וערך סיור במושבות ובקיבוצים. בחזרתו לגליציה, שלח קבוצת חסידים מ[[טורקה]] לארץ ישראל, והם התיישבו ב[[נתניה]] בה פתחו בית חסידים. חסידו אליעזר אלטמן פתח ב[[רחוב רבי עקיבא]] בבני ברק בית כנסת שהיה מהראשונים בעיר. כמו כן הוא שלח מחסידיו ל[[מחנה ישראל (דברת)|מחנה ישראל]].

 

 

אחיינם, רבי מרדכי שלום יוסף, עלה גם הוא והתיישב בתל אביב. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה, ובשובו לישראל בשנות ה-60 פתח אותו מחדש ברחוב פנקס.