יאיר הירשפלד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
ד"ר הירשפלד החל לעבוד עם ד"ר [[יוסי ביילין]], אז דובר [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] (לימים מזכיר הממשלה, מנכ"ל משרד החוץ ושר המשפטים) ועם [[שמעון פרס]], ראש מפלגת העבודה (ולימים ראש ממשלת ישראל) בארגון מפגשים חשאיים עם מנהיגות פלסטינית פרו-ירדנית בגדה ובעזה, הן בתחום הפוליטי והן בזה הכלכלי.
בין השנים 1981 ועד 1987 הוא שימש כיועץ פוליטי לשמעון פרס, בקידום תהליך מדיני ובמציאת פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. בין היתר, היה מעורב בתכנון ה"אופציה הירדנית" שמטרתה הייתה ליצור תמיכה פלסטינית למהלכו של [[חוסיין, מלך ירדן|חוסיין מלך ירדן]], בתיאום עם [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]].
בתקופת הממשלה בראשות שמעון פרס (1984-1986) הביא מימוש הרעיונות שקידם להקמת [[הבנק הפלסטיני בגדה]], העצמת ראשי המועצות ועוד ואף אומצו על-ידי הממשל האמריקאי בראשות מזכיר המדינה [[ג'ורג' שולץ]], בתקופת נשיאותו של [[רונלד רייגן]]. בשנת 1987 פעל למען ניסוחו של "[[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)|הסכם לונדון]]" שנחתם בחשאיות בין שר החוץ דאז שמעון פרס והמלך חוסיין, במטרה לאפשר לישראל וירדן להוביל משא ומתן לפתרון הבעיה הפלסטינית בתיאום עם הפלסטינים והוכשל על-ידי ראש הממשלה [[יצחק שמיר]].
בשנת 1988, עם שחרורו מהכלא של פייסל חוסייני, החל בעבודה משותפת עימו לקידום משא ומתן במתווה של Track II, לבקשתו של יצחק רבין, אז שר הביטחון ובהסתמך על תוכניתו. משתתפי המפגש הראשון עם חוסייני ואנשיו באותה השנה ייטלו בעתיד חלק בוועידת מדריד. ▼
ד"ר הירשפלד החל בקידום "משא ומתן בערוץ אחורי" (Back channel negotiation) עם פייסל חוסייני, ד"ר חנאן עשראווי ובהמשך מול ביילין ופרס. כך הצליח להוביל ביולי 1989 לסיכום נוסחה להתחלת המשא ומתן בין הצדדים ולאישורה על-ידי מפלגת העבודה באוגוסט 1989.▼
▲בשנת 1988, עם שחרורו מהכלא של [[פייסל חוסייני]], החל בעבודה משותפת עימו לקידום משא ומתן במתווה של Track II, לבקשתו של [[יצחק רבין]], אז שר הביטחון ובהסתמך על תוכניתו. משתתפי המפגש הראשון עם חוסייני ואנשיו באותה השנה ייטלו בעתיד חלק בוועידת מדריד.
מחודש יולי 1989 ועד פברואר 1990 היה מעורב בתהליך ההידברות בין רוה"מ שמיר, שר החוץ האמריקאי ג'יימס בייקר ונשיא מצריים חוסני מובארק. ההצעה אליה הגיעו הצדדים אושרה על-ידי שמיר ושר החוץ משה ארנס אך הופלה בידי אריאל שרון, יצחק מודעי ודוד לוי. ▼
בחודש דצמבר 1990 הקים ד"ר הירשפלד, יחד עם בועז קרני את הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (E.C.F) בה הוא מכהן כמנכ"ל. הקרן היא ארגון לא-ממשלתי ללא כוונת רווח, אשר הוקם על בסיס מענק מהאיחוד האירופי ותרומות שונות של גופים ושל יחידים מחו"ל ומישראל. הקרן עורכת מחקרים ומקדמת יוזמות דיאלוג ומיזמים, עסקיים ואחרים, ישראלים-פלסטיניים. הקרן ניהלה פרוייקטים עבור גופים כדוגמת USAID, האיחוד האירופי וכן פרוייקטים מקומיים-אזוריים כדוגמת שיתוף הפעולה בין עיריית ג'נין לבין המועצה האזורית גלבוע, עיריית חיפה ועיריית בית שאן (בין השנים 1997-2001 וכן 2006-2014) הכולל הקמת 5 ועדות משותפות לתיאום פיתוח כלכלי, תכנון תשתיות, בטחון אזרחי, משאבי אנוש, ותאום פעילות חינוך ותרבות. הקרן עומדת בקשר מתמיד עם שגרירויות שונות בישראל, בעיקר עם נציגויות נורווגיה, שוודיה, דנמרק, גרמניה, ירדן, טורקיה ומצריים.▼
▲ד"ר הירשפלד החל בקידום "משא ומתן בערוץ אחורי" (Back channel negotiation) עם פייסל חוסייני, ד"ר [[חנאן עשראווי]] ובהמשך מול ביילין ופרס. כך הצליח להוביל ביולי 1989 לסיכום נוסחה להתחלת המשא ומתן בין הצדדים ולאישורה על-ידי מפלגת העבודה באוגוסט 1989.
אל וועידת מדריד, שנערכה בחודש אוקטובר 1991, נשלח ד"ר הירשפלד על-ידי פרס כדי לעמוד בקשר מטעמו עם המשלחת האמריקאית והאירופית. בהמשך פעל מאחורי הקלעים של מפגשי רבין ואבו עלאא (אחמד קריע) בלונדון בחודש דצמבר 1992. ▼
בשנת 1993 קידם ד"ר הירשפלד, לבקשת יוסי ביילין, את חידוש שיחות השלום בוושינגטון עד להפיכתן בחודש מאי לחלק מהמסלול הרשמי של משרד החוץ הישראלי, בראשות מנכ"ל המשרד אורי סביר. ד"ר הירשפלד הוביל את התהליך המדיני עד לחתימת הסכם אוסלו בבית הלבן ב-13 לספטמבר 1993 . ▼
▲מחודש יולי 1989 ועד פברואר 1990 היה מעורב בתהליך ההידברות בין רוה"מ שמיר, שר החוץ האמריקאי [[ג'יימס בייקר]] ונשיא מצריים [[חוסני מובארכ|חוסני מובארק]]. ההצעה אליה הגיעו הצדדים אושרה על-ידי שמיר ושר החוץ [[משה ארנס]] אך הופלה בידי [[אריאל שרון]], [[יצחק מודעי]]
פעילותה החשאית והגלויה של הקרן לשיתוף פעולה כלכלי, בראשות ד"ר הירשפלד, רון פונדק ואחרים, בתיאום כלכלי מול הצד הפלסטיני ובניהול של המשא ומתן היוותה את הבסיס להסכמי אוסלו ובהמשך להסדר הקבע ולהסכם ביילין-אבו מאזן שנחתם באוקטובר 1995. בין השנים 1996-2001 עסק ד"ר הירשפלד בגיבוש הסכמות מוקדמות בין הישראלים לפלסטינים בנושאי טריטוריה, ביטחון, התיישבות\, ירושלים ופליטים.▼
▲בחודש דצמבר 1990 הקים ד"ר הירשפלד, יחד עם בועז קרני את הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (E.C.F) בה הוא מכהן כמנכ"ל. הקרן היא ארגון לא-ממשלתי ללא כוונת רווח, אשר הוקם על בסיס מענק מהאיחוד האירופי ותרומות שונות של גופים ושל יחידים מחו"ל ומישראל. הקרן עורכת מחקרים ומקדמת יוזמות דיאלוג ומיזמים, עסקיים ואחרים, ישראלים-פלסטיניים. הקרן ניהלה פרוייקטים עבור גופים כדוגמת [[הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי|USAID]], [[האיחוד האירופי]] וכן פרוייקטים מקומיים-אזוריים כדוגמת שיתוף הפעולה בין עיריית [[ג'נין]] לבין [[המועצה האזורית גלבוע]], [[עיריית חיפה]]
▲אל וועידת מדריד, שנערכה בחודש אוקטובר 1991, נשלח ד"ר הירשפלד על-ידי פרס כדי לעמוד בקשר מטעמו עם המשלחת האמריקאית והאירופית. בהמשך פעל מאחורי הקלעים של מפגשי רבין
▲בשנת 1993 קידם ד"ר הירשפלד, לבקשת יוסי ביילין, את חידוש שיחות השלום בוושינגטון עד להפיכתן בחודש מאי לחלק מהמסלול הרשמי של משרד החוץ הישראלי, בראשות מנכ"ל המשרד [[אורי סביר]]. ד"ר הירשפלד הוביל את התהליך המדיני עד לחתימת הסכם אוסלו בבית הלבן ב-13 לספטמבר 1993
▲פעילותה החשאית והגלויה של הקרן לשיתוף פעולה כלכלי, בראשות ד"ר הירשפלד, [[רון פונדק]] ואחרים, בתיאום כלכלי מול הצד הפלסטיני ובניהול של המשא ומתן היוותה את הבסיס להסכמי אוסלו ובהמשך להסדר הקבע ולהסכם ביילין-אבו מאזן שנחתם באוקטובר 1995. בין השנים 1996-2001 עסק ד"ר הירשפלד בגיבוש הסכמות מוקדמות בין הישראלים לפלסטינים בנושאי טריטוריה, ביטחון, התיישבות\, ירושלים ופליטים.
במסגרת עבודתה, פיתחה הקרן מסגרת לשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיניPeople To People) ) בנושאי איכות הסביבה, בריאות ומדע/מחקר.
החל משנת 2001 עבדה הקרן בראשות ד"ר הירשפלד, מול ראש הממשלה אריאל שרון על קידום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בכמה שלבים: תיאום בטחוני בין הצדדים, רכישת חממות מהמתנחלים (בכספי פיצויים שגוייסו כתרומות מגורמים בינלאומיים) והעברתן לפלסטינים, וכן טיפול בהעברת הרכוש.
| |||