המתנה האימפריאלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1צורכי\2 |
עריכה |
||
שורה 1:
'''המתנה האימפריאלית''' (ב[[אנגלית]]: Imperial Gift) הייתה תרומה של מטוסים מעודפי [[חיל האוויר המלכותי הבריטי]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] שניתנה ל[[חיל אוויר|חילות האוויר]] של ה[[דומיניון|דומיניונים]] : [[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[דרום אפריקה]] ו[[הודו הבריטית|הודו]]. ב-29 במאי [[1919]] החליטה ממשלת [[בריטניה]] להעניק 100 מטוסים לכל אחת מהמדינות הללו, בתוספת חלקי חילוף למטוסים, כאות תודה לאותן מדינות שתרמו תרומה משמעותית למאמץ המלחמתי. מטוסים אלה היו הגרעין של חילות האוויר של הדומיניונים שהוקמו באותה תקופה.{{הערה|שם= זהב|1=[http://www.airhistory.org.uk/gy/ImperialGifts.html "Imperial Gifts." Golden Years of Aviation.]}}
==הרקע==
שורה 5 ⟵ 6:
==קנדה==
22,812 קנדים שירתו במהלך המלחמה ב[[חיל האוויר המלכותי]] על כל גלגוליו: "גיס התעופה המלכותי" (Royal Flying Corps – RFC), "השירות האווירי המלכותי של הצי" (Royal Naval Air Service – RNAS) ו[[חיל האוויר המלכותי]] (Royal Air Force – RAF),
ב-1919, כאשר התקבלה ההצעה למתנה האימפריאלית, היא נבחנה והקנדים ציינו כי הם מעדיפים מטוסים למטרות רב-תכליתיות יותר מאשר מטוסי קרב, שכן הם ראו לנגד עיניהם משימות שיותר מתאימות לזמן שלום שיוטלו על חיל האוויר שלהם: משימות סיור, כיבוי אש ומיפוי. ואכן, מתוך 114 המטוסים שנשלחו לקנדה, רובם היו רב-תכליתיים וחלקם היו מטוסי קרב. המטוסים שנשלחו לקנדה במסגרת המתנה האימפריאלית היו:{{הערה|שם=קנדה|1=[http://legionmagazine.com/en/2004/09/the-imperial-gift/ Halliday, Hugh A. "The Imperial Gift: Air Force, Part 5." Legion Magazine, 1 September 2004.]}}{{הערה|1=[http://rwrwalker.ca/Cdn_RAF_AA100.htm Walker, R. W. R. "Canadian Military Aircraft Serial Numbers RCNAS / RFC / RAF serial numbers." Canadian Military Aircraft Serial Numbers, 6 November 2005.]}}
| |||