מיכלאנג'לו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 37.142.204.83 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיר |
||
שורה 12:
את שתי יצירות הפיסול הראשונות שלו השלים בטרם מלאו לו 16 שנים, בעודו חניך בגן הפיסול של לורנצו דה מדיצ'י. האחת היא תבליט של ה[[מרים, אם ישו|מדונה]] אשר מניקה את [[ישו]] התינוק, והשנייה היא תבליט של קרב ה[[קנטאור]]ים. מיכלאנג'לו מעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו.
ב-[[1496]], בהיותו בן 21, הגיע לרומא, שם יצר את [[פסל (יצירה)|פסליו]] הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא "[[פייטה]]" (רחמים), פסל [[מרים, אם ישו|המדונה]] המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של [[ישו]] ובמבטה המהורהר של [[מרים, אם ישו|המדונה]]. לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג'לו אנשים מדברים על כך ש[[כריסטופורו סולארי]] פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט "Michel Angelus Bonarotus Florent Facubat" (מיכלאנג'לו בואונרוטי מפירנצה פיסלו). לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום על אף אחת מיצירותיו, ואכן, ה"פייטה" היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג'לו. באותן שנים פיסל גם את "[[דיוניסוס|בכחוס]]", אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בכחוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.
בשנת [[1501]] חזר לפירנצה עקב לחצים מאביו שיתמוך בכלכלת הבית. ארבע שנים בילה מיכלאנג'לו בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. באותן שנים פיסל את "[[דוד (מיכלאנג'לו)|דוד]]", שהפך לאחד מסמליה של העיר. מיכלאנג'לו זכה בזכות לפסל את דוד מ[[גילדה|גילדת]] הצמר, ויצר אותו מגוש שיש פגום שאף פסל אחר לא הצליח לפסלו. תוך כדי פיסול "דוד", הוא גם צייר את "המשפחה הקדושה", הציור הראשון שאותו מכר. יצירה זו היא הצעד הראשון שלו בתחום הציור והיא זו שפתחה לו את הדלת לציור ותכנון [[פרסקו|פרסקאות]], כמו אלו שבתקרת הקפלה הסיסטינית וה"רוחצים".
בשנת [[1505]] הזמין אותו ה[[אפיפיור]] [[יוליוס השני]] לרומא, ושם יצר בין היתר את הפסל "[[משה (מיכלאנג'לו)|משה]]", עליו החל לעבוד בשנת [[1513]] וסיים בשנת [[1542]]. הפסל מוצב כיום בכנסיית [[סן פייטרו אין וינקולי]]. מיכלאנג'לו דימה את משה כבעל קרניים בגלל התרגום [[לטינית|הלטיני]] של ה[[תנ"ך]], אשר טעה בהבנת הפסוק "קרן עור פני משה" (שמות ל"ד פסוק 35).
| |||