ויליאם גודווין – הבדלי גרסאות

הוא האמין בשלמות הגזע האנושי, ושאין תכונות מולדות, ולכן אין גם נטייה ראשונית ל[[רוע]]. הוא סבר ש"המעלות והפגמים שלנו הם תוצר של המקרים שיוצרים את ההיסטוריה של חיינו, ואם אפשר להשיל מהמקרים האלו כל נטייה לא נאותה, השחיתות המוסרית תעלם מהעולם". גודווין התנגד לכל שליטה של אדם באדם אחר, ושיבואוהאמין שיבוא יום שבו בכך שכלכשכל אדם יעשה מה שנראה בעיניו נכון, הוא גם יעשה, למעשה, גם את הדבר הטוב ביותר עבור הקהילה, מאחר שכולם יונחו על ידי עקרונות של הגיוןהתבונה טהורהטהורה.

[[אופטימיזם]] שכזהכזה, יחד עם נטייה חזקה ל[[אמפיריציזם]], תמכוהיוו באמונתואת התשתית לאמונתו של גודווין שהפעולות הבלתי מוסריות של האדם, נובעות אך ורק מההשפעה המשחיתה של התנאים החברתיים הקיימים, וששינוי תנאים אלו, יבטל את הרוע הטמון באדם. רעיונות אלו דומים לרעיונותלרעיונותיה של אשתו, מרי וולסטונקראפט, בנוגע לכך שחסרונות האישה נובעים מהחינוך מרפה הידיים שלהן.

גודווין לא האמין שכל כפייה ואלימות הם בלתי-מוסריים כשלעצמם, כפי שהאמינו [[באקונין]] ו[[טולסטוי]], אלא האמין שיש צורך בממשלה לטווח הקצר וקיווה שיבוא יום שבו כבר לא יהיה בה צורך. לכן הוא הוגדר כאנרכיסט הדרגתי, ולא מהפכני. הוא תומךתמך ברעיונות שמאחורי [[המהפכה הצרפתית]], אך לא באמצעים שבהם נעשה בה שימוש. הוא גם לא האמין בשוויון כפי שהאמינו בו האנרכיסטים, אלא חשב שאפליה על רקע שאינו יכולת היא בלתי מוסרית. הטיעון התועלתני שלו בדבר הצלת [[הארכיבישוף מקנטרברי]] לפני הצלת אימו מבית בוער, נראתה נתעבת אפילו בעיני אלו הדוגלים בשיוויוניות.