ניפוץ – הבדלי גרסאות

'''נִפּוּץ''', או '''קֵרוּד''',{{הערה|מתוך [[מילון]] [[האקדמיה ללשון העברית]], טקסטילים: אריגה (תשס"ב), 2002; כמו כן, ניתן לחפש את המונחים ב[http://hebrew-terms.huji.ac.il אתר המונחים של האקדמיה ללשון העברית]}} הוא תהליך מכני ב[[תעשייה|תעשיית]] ה[[טקסטיל]] שבו מופרדות קבוצות לא מסודרות של [[סיב]]ים המעורבבים זה בזה, ומסודרות לגליל או לסרט או סרטים של קבוצות סיבים המקבילים זה לזה. הסיבים המסודרים יכולים עתה לעבור לתהליך העיבוד הבא שהוא ייחודי לסוג המוצר הסופי: יצירת שכבת חומר מילוי, [[טוויה|טוויית]] [[חוט|חוטים]]ים, או ייצור [[לבד]]. תהליך הניפוץ מאפשר גם ערבוב סוגי סיבים שונים וערבוב סיבים בעלי צבעים שונים בתהליך הייצור. בעת הערבוב, יוצר תהליך הניפוץ תערובת הומוגנית של הסיבים והצבעים השונים.

עד המצאת מכונות הניפוץ כמו ה[[מבטשה (טחנת מים)|מבטשה]] במאה ה-18, התבצעה מלאכה זו באופן ידני על ידי מסרקות ברזל. בדרך כלל נחשב סוג עיסוק זה כמלאכה שעוסקות בה נשים. בדרך כלל מסרקות הברזל הן בעלות צורה ריבועית או מלבנית ומוחזקות באמצעות ידית. גודל משטח הקירוד במסרקות הברזל הוא מ-5X5 ס"מ ועד 10X20 ס"מ. משטח הקירוד יכול להיות שטוח או קמור.