מתתיהו אנטיגונוס השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (מאחר ש), ויקישיתוף בשורה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:Mattathias Antigonos.jpg|ממוזער|250px|ענף של קיסוס החורש וזוג קרני שפע על מטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני]]
==אוירה מרדנית בבית==
מתתיהו אנטיגונוס היה בנו הצעיר של [[אריסטובולוס השני]] ונכדו של המלך [[אלכסנדר ינאי]]. אביו היה מעורב בסדרה של מעשי מרדנותמרידות, שאיפיינו את ההסתייגותהמורשת שלהחשמונאית, ביתלהעדיף חשמונאימאבק מההשתעבדותלמען ריבונות יהודית ב[[ממלכת החשמונאים|יהודה]] על פני [[שיעבוד]] לכוח חיצון - ל[[הרפובליקה הרומאית|רפובליקה הרומאית]] והרצון להחזיר עטרת ליושנה – להשיב את צאצאי בית חשמונאי למלוכה על [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]. אחיו, [[אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)|אלכסנדר השני]], הלך בעקבות אביו ואחותם [[הנסיכה החשמונאית המורדת]] בהורדוס{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר א, פרק 19, פסקה א: "וכאשר פרצה [[קרב אקטיום|מלחמת אקטיום]], התכונן הורדוס לצאת לעזרת [[מרקוס אנטוניוס|אנטוניוס]], כי כבר הונח לו מן המהומות בארץ יהודה, אחרי כבשו את [[הורקניה]], המקום אשר תפשה אותו אחות אנטיגנוס".}}, שארתם לאחר מותם, הלכה בעקבות כולם. כל אותו זמן נמשכה ביהודה ההתמודדות בין תומכי אריסטובולוס ל[[הורקנוס השני]] ול[[אנטיפטרוס האדומי]] (אביו של [[הורדוס]]).
 
==תקוות שנכזבו==
שורה 15:
==מעורבות הפרתים בפרשה==
באותו זמן ניצלו ה[[פרתים]], אויביה המושבעים של רומא, את התוהו-ובוהו ב[[אימפריה הרומית]] ופלשו לסוריה.
מתתיהו אנטיגונוס, נצר חשמונאי, בנו הצעיר של אריסטובולוס,{{הערה|[[דיו קסיוס]], ההיסטוריון הרומאי מהמאה ה-3, טעה כשציין שהפרתים המליכו במקום הורקנוס את אריסטובולוס ([http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/48*.html#26.2 ספר 48, פרק 26, סעיף 2]), אולם אנטיגונוס נזכר בהמשך דבריו ([http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/48*.html#41.4 ספר 48, פרק 41, סעיפים 5-4]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/49*.html#22.3 ספר 49, פרק 22, סעיפים 3, 6]).}} ששאיפותיוששאיפתו למלוכה ולהחזרת עטרת ליושנה היו כה נוקבותברורות, אם כי ידע אל-נכון שמגמה זו עלולה לעלות לו וליהודה ביוקר (ענישה רומית), שיכנע את הפרתים להמליכו על יהודה ולסלק מן ההנהגה הן את בית אנטיפטרוס והן את הורקנוס השני – יריביו.
הפרתים נעתרו לבקשתו משלושה טעמים: ראשית – לאנטיגונוס ולהם היה אויב משותף – הרומאים; שנית – אנטיגונוס הבטיח להם כסף רב; ושלישית – במהלך זה הפרתים מגדילים את תחום השפעתם.