משתמשת:אגבאריה מרים/דאעיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
* אמו ואחותו של הנביא מוסא (משה), שהיה להן תפקיד חשוב בשמירה על חייו של הנביא, ולכן הן נתפסות כדאעיאות (داعيات) . באמצעותן ניצל הנביא מוסא וכך עלה בידו להפיץ את המסר שאלוהים ביקש ממנו.
* המלכה בלקיס(الملكة بلقيس) מכלת סאבאא שהשתכנעה מהנביא סולימן (שלמה המלך) והשפיעה על העם ללכת לפי ההלכה שלו.
* אשתו של עמראן שביקשה מאלוהים שיתן לה בן שרצתה ללדת בן שיעזור לבני ישראל לחזור לדת אלוהים, אבל מה שקרה הוא שהיא ילדה בת, והיא הייתה מרים הבתולה. גם למרים היה תפקיד חשוב בדאעוה, והיא שילדה את הנביא עיסא (ישוע) ועזרה לו בהפצת מסריו. כל המודלים האלה ומודלים אחרים היו לפני האסלאם ונזכרו בקוראן. {{הערה|שם=ד"ר אחמד אבו שיקה|''שחרור האישה בתקופת הריסאלה'', ד"ר אחמד אבו שיקה}}
 
 
יש מודלים שנזכרו בסונה (السّنّة النّبويّة) והח'אדיתים(الأحاديث النّبويّة)במיוחד תפקידן של נשיי הנביא מוחמד ובנותיו ונשים אחרות שחיו בתקופתו שנקראות אל-סחאביאת (الصّحابيّات) באל-דאעוה.
אפשר לחלק את תקופת ראשית האסלאם לשני חלקים, התקופה המכית והתקופה המאדאנית, התקופה המכית היתה במכה, לאורך 13 שנה. בתקופה זו היה לנשים תפקיד חשוב כאשר רבע מהגרעין המוסלמי שהקיף ותמך במוחמד היו נשים. ובתקופה זו שפעלו בה בסודיות ואף אחד לא ידע עליהם, אשתו הראשונה של הנביא מוחמד, ח'דיג'ה בנת כוייליד (خديجة بنت خويلد) הייתה האישה המשפיעה ביותר על הדאעוה בתקופה הזאת. הרבה אחאדית' דיברו על האישה הזאת ועל עליונותה על נשים אחרות. היא הייתה הראשונה שהתאסלמה והאמינה בנביא מוחמד. בספרים הדתיים יש הרבה סיפורים על ח'דיגה ותפקידה בראשית הדאעוה, אחד מהם מה שקרה לנביא מוחמד בפעם הראשונה "כאשר המלאך יצר איתו קשר" (نزل الوحي). המעמד היה לו קשה מאוד והוא הרגיש פחד עצום , ולכן חזר לאשתו ח'דיגה ואמר: "زملوني"כלומר תכסו אותי , ( הוא הרגיש בקר עצום ) וסיפר לה מה שקרה. היא חזקה אותו באמירה שהאלוהים לא יביש אותך בפני החברה, הרי אתה שומר על קשר עם מבני משפחתך וקרוביך, אינך משקר, ומכבד את האורחים שלך".
אחרי הקשיים שהתמודדו איתם המוסלמים במכה, החליטו להגר ליאתריב (يثرب) או אל-מאדינא אל-מונאוארה (المدينة المنوّرة). בהתחלה הנביא מוחמד היגר בסודיות עם חברו אבו באקר אל-סדיק (أبوبكرالصدّيقأبو بكرالصدّيق). אסמאא בתו של אבו באקר (أسماء بنت أبي بكر) היא שסייעה להם בהגירה באספקת אוכל ומים, והביאה כבשים כדי לטשטש את העקבות של הנביא וחברו .
תפקיד האישה בדאעוה בתקופה המכית הוא לחזק את הגברים מבחינה נפשית, לשמור על חייהם ולשמור על יסודיות של הדאעוה. אחרי ההגירה של הנביא מוחמד ואבו-בקר, התחיל שלב חדש בדאעוה, שהוא בין התקופה המכית והתקופה המדנית, והוא שלב ההגירה, בשלב הזה, התפקיד של האישה היה כמו גבר, היא הייתה יכולה לצאת ממכה ולהצהיר אמונים לנביא מוחמד כמו גבר. יש נשים שעזבו את הבתים שלהם ואת בני זוגם שלא האמינו בנביא, והיגרו עם המאמנים במדינא, והקוראן הזכיר אותן ואת זכותן לבחור בדרך שהן מאמינות בה ולעזוב את בתיהם.
התקופה המאדנית שונה מהתקופה המכית שבה התחיל הג'יהאד, והמדינה האסלאמית התחילה להתייצב, ולפעול בגלוי בשונה מהתקופה המכית שאופיינה בפעולה בסודיות. לגבי התפקידים של האישה המוסלמית בתקופה המדנית, האישה שימשה דאיעה כמו הגבר, הזהירה את האנשים מלעשות מעשים שהאסלאם אסר אותם, ועודדה עשית דברים שהאסלאם דרש לעשות אותם.
שורה 26:
== נשים שמבצעות דעאוה היום ==
הדת האסלאמית מבדילה בצורה ברורה בין שני המגדרים, לכן יש הבדלים בין הגבר לאישה בתפקיד שלהם בדאעוה, יש תחומים מסויימים לנשים בדאעוה כגון: דיני טהרה, הריון והנקה וכו.
כשהספרים הדתיים מדברים על הדאעוה של הנשים, הם מתמקדים תמיד בתפקידה בבית. הלידה היא חלק מהדאעוה כי דרכה הנשים מביאות עוד נאמנים לאסלאם, החינוך של הילדים והטיפול בהם הוא גם חלק מהדאעוה. וזה לא אומר שאין לנשים היום סוגים שונים לדאועה מחוץ לבית, אבל התפקיד הזה הוא חשוב ומשמעותי לנשים המוסלמיות. <ref>{{הערה|שם=ח'אלד אברהם אל-סקעבי (2007)האישה הדאעיה בין המציאות ופרספקטיבה</ref>}}
העבודה מחוץ לבית נתפסת כדאועה אם המטרה הייתה להפיץ את הדת האסלאמי, והדרכים להפצה הזאת אין להם גבול, מה שחשוב זאת המטרה (النيّة) שבגלל הגברים והנשים עובדים ועבדות.
כדי שהדאעיה תעסוק בדעוה מוטלות עליה שני תנאים :