יצחק מאיר מורגנשטרן – הבדלי גרסאות

נולד ליעקב מנחם וליוכבד-סימא מורגנשטרן, חסיד [[חסידות גור|גור]], בשכונת [[הנדון]] [[גולדרס גרין|(גולדרס גרין)]] שב[[לונדון]]. כבר בילדותו נמשך אחרי [[פנימיות התורה]]. למד בישיבת [[לוצרן]] וב[[ישיבת בית יוסף (גייטסהד)|גייטסהד]] ובד בבד למד [[קבלה]] וחסידות. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (המכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר ב[[אנטוורפן]]באנטוורפן וב[[ירושלים]]. למד אצל הרב [[ניסן דוד קיוואק]] והיה קשור לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף-סיגט]] ולרבי [[יעקב לייזר]] האדמו"ר מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]], וכמו כן עסק בתורת הקבלה אצל הרב [[יצחק כדורי]], והרב [[דוד בצרי]] (כתלמיד חבר). בסביבות שנת [[תשנ"ה]] החל לערוך [[סעודה שלישית]] בבית המדרש [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] בשכונת [[עזרת תורה]], בהשתתפות אוהדים חסידי ברסלב. בשנת תשנ"ז פתח כולל קטן בשכונת [[מקור ברוך]], אשר כונה בשם הפסבדו-קבלי "אילימה"{{הערה|ע"פ הכתובמהכתוב בהקדשה בתחילת הספר "דרך הקודש" שיצא על ידי בית מדרשו של הרב מורגנשטרן, משתמעעולה כי חבר הכנסת והשר [[אריה מכלוף דרעי]] הסתופף בצלו של הרב במהלך שנותבשנות התשעים.}}, ולאחר מספר שנות פעילות מצומצמת (שכללה בעיקר תפילות על פי כוונות הרש"ש, בימי החול ובשבתות) פתח. בשנת [[תשס"ב]] פתח בשכונת [[גוש 80]] [[בית מדרש]] בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי [[חיים די לה רוזה]], שלתורתו השפעה רבה על הרב מורגנשטרן (ראו להלן). בבית המדרש יש {{מונחון|כולל חצות|כולל שזמן הלימוד בו הוא מחצות הלילה ועד לתפילת הנץ}}, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חסידות כאשר. הוא מקבל [[קוויטל]]ך ומכונה [[אדמו"ר]], הגםאולם שאינומדגיש מכירשהוא בזאתחסיד בפירוש, ותדיר חוזר על כך כיברסלב. הוא משתייךמשלב כחסידאת לחסידותתורת ברסלב (אםעם כי הוא נחשב מאחד החדשנים בפיתוח התיאוריות של חסידות זו, וקירובה לעבר החוגים הקבליים שלקבלת האר"י וממשיכי דרכו).

הרב מורגנשטרן מוסר מדי יום שיעור ב[[דף היומי]] ושיעור בקבלה. מלבד זאת הוא מוסר שיעורים נוספים בקבלה, הלכה ו[[חסידות]]. בסעודה שלישית הוא עורך [[טיש]] ובו אומר דברי תורה במשך כשעה ויותר, על [[פרשת השבוע]] ו{{מונחון|עניינא דיומא|דברים הקשורים לתאריך או לתקופה}} ובסיומם מסביר על פי דבריו פירוש חדש בפיסקה "דעה חכמה לנפשך והיא כתר לראשך" (מתוך הפיוט [[דרור יקרא]]). דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים בחוברת שבועית בשם "דעה חכמה לנפשך". ב[[ליל שבת]] הוא אינו עורך טיש, אולם אומר דברי תורה בביתו לפני חסידיו במהלך הסעודה. דברים אלו, ודברי תורה נוספים שנאמרו במשך השבוע, מודפסים בחוברת "נשמתין חדתין", המופצת מדי שבוע דרך הדואר האלקטרוני ובדפוס (באופןובאופן מצומצם, בעיקרגם בירושלים)בדפוס.

במשך שנים נהג לנסוע ל[[ראש השנה]] לאומן עם מאות חסידים מ[[ישראל]], [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]], שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מ[[הנץ החמה]] ועד ל[[שקיעת החמה|שקיעתה]]. [[תקיעת שופר]] אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל{{הערה|1=‫{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים|44674|18 בספטמבר 2012}}‬}}. הוא פרסם [[פמפלט|קונטרס]] שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ{{הערה|[http://www.scribd.com/doc/110868680/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C קונטרס ראש בני ישראל]}} וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"{{הערה|[http://forumpics.a7.org/?file=20150623102940.pdf מאמר והאמת והשלום אהבו]. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".}}. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו ב[[קבר דוד המלך]], שבו הוא מגלה עניין בשנים האחרונות{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/49/31/25-7MYSFdENhW.pdf ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"]}}. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן{{הערה|1=יוסי נכטיגל, [http://www.gmodules.com/ig/proxy?url=http%3A%2F%2Fwww.kikarhashabat.co.il%2F%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1-%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259F-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2591-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%25A9%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%259F.html פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק] 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת}}. בתשע"ה ובתשע"ו נותר בירושלים. עם זאת, לקראת ערב ראש השנה של שנת תשעובתשע"ז הודיענסע כי הוא מתכוון ליסוע על מנת להיותלאומן בערב ראש השנה באומן,וחזר ולומר יחד עם הציבור השוהה שם סליחות "זכור ברית", ואח"כ מיד לחזורלחג לארץ ישראל,. וזאת ע"פ אימרות של כמה מחסידי ברסלב, כי עיקר ה"תיקון" הוא בערב ראש השנה, ואילו בראש השנה מספיק להתפלל בקיבוץ חסידי ברסלב, אך לאו דווקא באומן.

הרב מורגנשטרן כתב תשובה אודות [[חידוש מצוות התכלת]], שבה הוא דוחקדוחה את מעמד התכלת הנפוצה, הנצבעת מ[[ארגמון קהה קוצים]], בטענה שאינושחילזון מתאיםזה לגמריאינו מתאים לסימנים הנמצאים ב[[חז"ל]], ומעדיף את הינטינה שהציע הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרצוג]] כמקור התכלת של התורה. עם זאת, הוא נוהג ללבוש את התכלת הנפוצה מאחר שלא ניתן להשיג תכלת כשיטתו{{הערה| שו"ת ים החכמה סימנים ב' וג'.}}.

* '''ים החכמה''' - יוצא מדי שנה לכבוד [[ראש השנה]]. עד [[תשס"ד]] חוברת, מ[[תשס"ה]] ספר. מכיל תשובות ב[[הלכה]] ומערכות בקבלה. [http://www.hebrewbooks.org/49985 תשס"ג], [http://www.scribd.com/doc/117990510 תשס"ד], [http://www.scribd.com/doc/117990943 תשס"ה], [http://www.hebrewbooks.org/47252 תשס"ו], [http://www.hebrewbooks.org/47253 תשס"ז], [http://www.hebrewbooks.org/47254 תשס"ח], [http://www.hebrewbooks.org/47255 תשס"ט], [http://www.hebrewbooks.org/47251 תש"ע], [http://www.hebrewbooks.org/47256 תשע"א], [http://www.scribd.com/doc/117877593 תשע"ב], תשע"ג ([http://www.scribd.com/doc/110869694/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%A2-%D7%92 הקדמה]), תשע"ד, תשע"ה