התקופה הממלוכית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים |
ניסוח |
||
שורה 5:
בירת החלק הצפוני של הארץ הייתה העיר [[צפת]] ובירת החלק הדרומי הייתה [[עזה]]. ערים מרכזיות נוספות בארץ היו [[חברון]], [[רמלה]], [[לוד]], [[שכם]], [[ג'לג'וליה]], [[קאקון]] (ב[[עמק חפר]]) ו[[ירושלים]]. [[ירושלים בתקופה הממלוכית|ירושלים הממלוכית]] מהווה מקרה מיוחד של עיר, שהייתה בעלת חשיבות דתית עליונה, אך מילאה תפקיד שלטוני ומסחרי שולי. תולדותיה, על אף שהן משיקות לתולדות ארץ-ישראל בכלל, נבדלות מהן במובנים רבים.
250 שנות השלטון הממלוכי בארץ נחלקות לתקופה קצרה של כיבוש והתבססות (תקופת [[בייברס]]), כמאה שנות שלטון מרכזי חזק וכמאה שנות התפוררות. זוהי חלוקה סכמטית, שכן גם בתקופת השלטון המרכזי החזק היו שנים של רפיון, וגם בתקופת ההתפוררות היו שנים של פריחה ושגשוג. בשנים שבהן השלטון המרכזי היה חזק - רמת הביטחון האישי ורמת הסדר והארגון השלטוני היו גבוהות.
==רקע==
|