הבדלים בין גרסאות בדף "הכנסת השתים עשרה"

מ
הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB
מ (←‏חקיקה: הגהה)
מ (הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB)
{{כנסות וממשלות ישראל}}
'''הכנסת השתים עשרה''', שהרכבה נקבע ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]], הושבעה ב-[[21 בנובמבר]] [[1988]] (י"ב ב[[כסלו]] ה'תשמ"ט). כהונת הכנסת נמשכה 3 שנים ו-8 חודשים, והסתיימה ב-[[13 ביולי]] [[1992]], עם התכנסותה של [[הכנסת השלוש עשרה]].
 
במהלך כל כהונתה של הכנסת השתים עשרה נמשכה [[האינתיפאדה הראשונה]], החל גל [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים]], התרחשה [[מלחמת המפרץ]].
 
== רקע היסטורי ==
|}
 
ל[[הליכוד|ליכוד]], מפלגות הימין והדתיים, היה רוב של 65 מושבים בכנסת. אך [[יצחק שמיר]] נתקל בקשיים בהרכבת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. ה[[חרדים]] העלו דרישות קיצוניות, ושמיר חש בנוח במסגרת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]]. לבסוף התגבשה ממשלת אחדות בהנהגתו, [[הממשלה ה-23]], שבה היה שמיר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למשך כל תקופת כהונתה, בעוד ש[[שמעון פרס]] היה ל[[שר האוצר]], ואילו [[יצחק רבין]] כיהן כ[[שר הביטחון]].
 
ל[[הליכוד|ליכוד]], מפלגות הימין והדתיים, היה רוב של 65 מושבים בכנסת. אך [[יצחק שמיר]] נתקל בקשיים בהרכבת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. ה[[חרדים]] העלו דרישות קיצוניות, ושמיר חש בנוח במסגרת [[ממשלת אחדות לאומית]]. לבסוף התגבשה ממשלת אחדות בהנהגתו, [[הממשלה ה-23]], שבה היה שמיר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למשך כל תקופת כהונתה, בעוד ש[[שמעון פרס]] היה ל[[שר האוצר]], ואילו [[יצחק רבין]] כיהן כ[[שר הביטחון]].
 
ממשלה זו החזיקה מעמד כשנה וחצי, ונפלה בעקבות אירועי "[[התרגיל המסריח]]" - ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה, אשר כשל. בעקבות זאת הקים שמיר ממשלת ליכוד-ימין-דתיים צרה, ללא [[מפלגת העבודה]], [[הממשלה ה-24]]. כמחאה על קיומן של שיחות בין משלחת ישראלית בראשותו של [[אליקים רובינשטיין]] ובין משלחת ירדנית-פלסטינית, פרשו "[[מפלגת מולדת|מולדת]]" ו"[[התחיה]]" מממשלת שמיר ב-[[16 בינואר]] [[1992]], וזאת לאחר ש"[[מפלגת צומת|צומת]]" פרשה מספר ימים לפני כן. פרישה זו הביאה לנפילת הממשלה ולהליכה לבחירות.
 
==שחיתות פלילית ופרשיות אחרות==
[[מפלגת ש"ס|ש"ס]], מרכיב חשוב בקואליציה, הייתה למוקד של [[שחיתות פוליטית |שחיתות]]. ביוני [[1991]] נחשפה פרשת [[יאיר לוי]] ח"כ מש"ס, ובעל תפקיד מפתח ברשת החינוך "אל המעיין" אשר הואשם בשורת פרשיות [[שחיתות פוליטית |שחיתות]], חסינותו הוסרה, והוא הועמד למשפט, ולבסוף נדון למאסר לאחר [[עסקת טיעון]]. באוקטובר [[1991]], בעת הדיון בהסרת חסינותו (אשר הוסרה לבסוף לבקשת ח"כ לוי), מסר [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]] את פרטי ההאשמות כנגד לוי, שגובשו לכלל 153 אישומים חמורים בעבירות שונות, שעיקרם העברת כספים מן העמותה "אל המעיין" לקרובי משפחתו ומקורבים אחרים.
 
עוד בשנת [[1990]] החלה חקירתו של שר הפנים [[אריה דרעי]] בחשדות לקבלת [[שוחד]] (אישום שכונה "התיק האישי") ולהעברות כספים לא תקינות לגורמים המקורבים לש"ס (שכונו "התיק הציבורי"). דרעי ניצל את [[זכות השתיקה]] וסירב בתחילה לשתף פעולה עם חוקריו, דבר שגרם לחלקים ניכרים מן הציבור להניח כי יש דברים בגו, עוד בטרם החל משפטו.
 
ש"ס הייתה מרכיב חשוב בממשלה, ובעלת תיקי מפתח כתיק הקליטה ותיק הפנים. פרשיות השוחד והמירמה שנחשפו נראו כ[[שחיתות פוליטית |שחיתות]] שלטונית, יותר משנראו כפעולתם של יחידים שסרחו.
 
== מדיניות מדינית- ביטחונית ==