תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, נאו-, הייתה
מ הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB
שורה 22:
בשנת 1982 שר האוצר, [[יורם ארידור]], ניסה להאט את האינפלציה על ידי פיחות השקל (ה"ישן") בקצב אטי מקצב עליית המדד, אך התיסוף בפועל של השקל לא הצליח לעצור את האינפלציה שכבר נעה על גלגלים משומנים של מנגנוני הצמדה משוכללים, ומאידך תרם להחרפת הגרעון במאזן התשלומים. לאחר [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|משבר המניות הבנקאיות]], התפטר יורם ארידור והכלכלן [[יגאל כהן אורגד]] מונה תחתיו. הבעיות הכלכליות של ישראל הוסיפו להחריף ובראשן אינפלציה תלת-ספרתית, גרעון במאזן התשלומים שכבר הקטין את [[יתרות המט"ח]] של המדינה לרמות מסוכנות, ורמת חוב גבוהה.
 
אחרי [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] ועם כינון [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת האחדות]] בראשות [[שמעון פרס]] בספטמבר 1984, מונה [[יצחק מודעי]] לשר האוצר. ראש הממשלה ושר האוצר, מודעים לסכנות מצד האינפלציה והרזרבות המצטמצמות, החלו מיד לפעול בתחום הכלכלי: ב-[[12 בנובמבר]] 1984 חתמו הממשלה, [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]] ו[[התאחדות התעשיינים בישראל|התעשיינים]] על הסכם לייצוב המשק שנודע לימים בשם עסקת חבילה א' שתכליתה עיקור [[תוספת יוקר|תוספת היוקר]], [[פיקוח מחירים]] וקיצוץ ב[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב הממשלה]]. חודשים ספורים לאחר מכן נחתמה עסקת חבילה ב'. לשתי עסקות החבילה לא הייתה העוצמה לבלום את האינפלציה הדוהרת, ולאחר מספר מדדים חד-ספרתיים בחודשי החורף, זינק מדד המחירים לחודש פברואר 1985 ב-13.5%, המדד לחודש מרץ בכ-12% ומדד אפריל המריא ב-19.38%. מדד זה, שפורסם ב-[[15 במאי]] 1985, זכה מיד לכינוי "מדד ההלם". ב-[[19 במאי]] דנה הממשלה בצעדי חירום בהם הקפאת התקשרויות ממשלתיות, והאצת התיקון ל[[חוק בנק ישראל]], בנוגע למגבלה על הדפסת כסף והתמורה של הממשלה על הלוואת כספים, והעלאת [[מס נסיעות|מס הנסיעות]] מ-150 דולר ל-300 דולר{{הערה|1=[http://fs.knesset.gov.il/%5C11%5CPlenum%5C11_ptm_236164.DOC הודעת הממשלה לכנסת מיום 20 במאי 1985] }}.
 
==התוכנית הכלכלית==
שורה 46:
*[[חוק ההסדרים]] - על מנת ליישם את התוכנית, הוצע מנגנון חוקי חדש בשם חוק ההסדרים שנועד לצרף ל[[חוק התקציב]] חוקים ותקנות שיאפשרו את ביצועה המוצלח של התוכנית לייצוב המשק.
*נחקק [[חוק יסודות התקציב]]{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/budget_order.htm חוק יסודות התקציב באתר הכנסת]}}, הקובע את עקרונותיו של תקציב המדינה.
 
*ביטול פיקדונות הפת"מ - מנע מתושבי ישראל לרכוש מט"ח בחשבונות הבנק אלא רק מכשירים צמודי מט"ח.
*החלפת המטבע - ביום 4 בספטמבר נכנסו למחזור המטבעות והשטרות של [[שקל חדש]] שהחליף את השקל רשמית ב-[[1 בינואר]] [[1986]].