הבחירות לכנסת השתים עשרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB
מ הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB
שורה 116:
}}
[[קובץ:הכנסת השתים עשרה.png|ממוזער|379x379px|פילוח תוצאות הבחירות ב[[דיאגרמת עוגה]]. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות.]]
'''הבחירות לכנסת השתים עשרה''' שהתקיימו ב-[[1 בנובמבר]] [[1988]], [[כ"א בחשוון]] [[ה'תשמ"ט]], התקיימו לאחר פריצתה של [[האינתיפאדה הראשונה]] ובהשפעתה. לבחירות אלו הגיעו המפלגות הגדולות מתוך [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל) (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שבה שימשו [[יצחק שמיר]] ו[[שמעון פרס]] כראשי ממשלה לסירוגין, ואילו [[יצחק רבין]] שימש כשר הביטחון. אל מול ההתפתחויות במישור הבינלאומי - ניסיונות מזכיר המדינה האמריקני [[ג'ורג' שולץ]] בתיווך ותזוזתו של [[אש"ף]] לקראת הכרה במדינת ישראל וב[[החלטה 242]] - הצביעו תוצאות הבחירות על רצונו של הבוחר בהמשך הסטטוס־קוו המדיני, ובחיזוק האלמנטים הימניים ב[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת האחדות]]. יום לפני הבחירות, ב־[[30 באוקטובר]] [[1988]], התרחש אירוע טרור בו נשרפו למוות רחל וייס מ[[ירושלים]] ושלושת ילדיה, כאשר נסעו באוטובוס מ[[טבריה]] ל[[ירושלים]] דרך [[יריחו]], ונקלעו למארב בו הושלך על האוטובוס [[בקבוק תבערה]]. החייל {{נזכור את כולם|511982|דוד דלרוזה}}, שניסה להצילם, נפצע קשה ונפטר מפצעיו מאוחר יותר. יש הסבורים כי אירוע זה הוא שהביא להתחזקות הימין בבחירות. אחרים רואים בתוצאות הבחירות המשך וחיזוק למגמות שנראו בבירור במהלך [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] של שמירה על דפוסי הצבעה קיימים, ורצון להימנע משינוי מדיני.
 
בחירות אלו היו הראשונות מאז [[1969]] שנערכו במועד הקבוע בחוק (ב־[[1973]] נדחו הבחירות בעקבות [[מלחמת יום כיפור]] ומ־[[1977]] הן הוקדמו); עד כה, הן גם היו האחרונות להתקיים במועד כזה.
שורה 392:
{{הפניה לערך מורחב|הכנסת השתים עשרה}}
 
תוצאות הבחירות הראו שמגמת הקיפאון נשמרה. רוב המפלגות שמרו על כוחן והשוויון בין הגושים נשמר. המנצחות הגדולות בבחירות היו דווקא המפלגות החרדיות: אגודת ישראל עלתה משני מנדטים לחמישה, ש"ס מארבעה לשישה ודגל התורה זכתה גם היא בשני מושבים. הגוש החרדי בכללותו גדל משישה מנדטים לשלושה עשר. החרדים שמרו על עמימות בין המפלגות הגדולות, וניסו לקבל הבטחות מהן בתמורה לתמיכה בפרס או בשמיר לראשות הממשלה. במיוחד התחזקה [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], שהייתה לראשונה לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית. מנהיגה הצעיר והכריזמטי [[אריה דרעי]] זכה לתפקיד שר הפנים לאחר הבחירות, והפך לגורם משמעותי ומשפיע בפוליטיקה הישראלית. לבסוף, המליצו הסיעות החרדיות על שמיר בפני הנשיא הרצוג. לשמיר הייתה אפשרות להקים ממשלת ימין-דתיים עם רוב של 65 מנדטים, אך שמיר נתקל בקשיים בהרכבת הממשלה. ה[[חרדים]] העלו דרישות קיצוניות, ורבים בציבור, כולל הנשיא הרצוג, המליצו על הקמת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל) (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שתנסה לשנות את שיטת הבחירות. לבסוף התגבשה ממשלת אחדות בהנהגת שמיר, שבה היה שמיר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למשך כל תקופת כהונתה, בעוד [[שמעון פרס]] היה לשר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה, ואילו [[יצחק רבין]] כיהן כ[[שר הביטחון]].
 
ממשלה זו החזיקה מעמד כשנה וחצי, ונפלה בעקבות אירועי [[התרגיל המסריח]] - ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה, אשר כשל.