חרב דו-ידנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (שנייה, מסוי, ארצות הברית, ביניה, היסטורי, אירוע, שווייצרי, דמיו, משוי, על ידי, היסטוריים, ניסיו, , שווד), הסרת קישורים עודפים |
H. sapiens (שיחה | תרומות) הרחבה והחלפת תמונה |
||
שורה 9:
סוגים דומים של חרב נודעו ב[[איטלקית]] כ"ספאדה לונגה" ('''spada longa''', מילולית: "חרב ארוכה") וב[[ספרדית]] כ"אספאדה לארגה" ('''espada larga''', מילולית: "חרב גדולה"). אך גם מונחים אלו נפוצים יותר בתקופה המודרנית, ומרבית המקורות הכתובים ששרדו מימי הביניים ומתקופת הרנסאנס השתמשו במונח הגנרי "חרב" ללא התייחסות לסוג הספציפי.
לחלופין נפוצים גם המונחים האנגלים two-handed sword ו-two-hander, שהם קרוב לוודאי תרגום המונח מגרמנית "צוויהאנדר" (zweihänder), והמונח האיטלקי "ספאדה א דואי מאני" (spada a dui mani). הפירוש המילולי של כל המונחים האלו הוא "חרב לשתי ידיים". מונחים אלו שימשו גם לחרבות ארוכות וגם לחרבות גדולות אפילו יותר, שלעתים נקראו במונח האנגלי greatsword (מילולית: "חרב אדירה"). סוגים מקומיים של חרבות ענק כאלו נקראו באיטלקית "ספאדונה" ('''spadone''', מילולית: חרב גדולה), בספרדית וב[[פורטוגזית]] "מונטנטה", וב[[סקוטלנד]] "[[קלאימור]]" (מ[[גאלית סקוטית]]: claidheamh-mór, מילולית: "חרב ענק").
מונחים נוספים המופיעים לפעמים במקורות היסטוריים אך נפוצים בעיקר בתרבות הפופולרית המודרנית הם "חרב ממזרית" (אנגלית: '''bastard sword''', גרמנית bastardschwert) ו"חרב יד וחצי" (אנגלית: hand and a half sword). הכינוי "[[ממזר]]" לא היה רמיזה לייחוסם של המשתמשים בחרב (שביניהם היו מלכים ואצילים רמי מעלה) אלא ציין טיפוס "כלאיים" שבין חרב ארוכה דו-ידנית לחרב רגילה חד-ידנית. הכינוי "יד וחצי" מתייחס לניצב באורך ביניים שבין הניצב הקצר שנועד ליד אחת לניצב הארוך שנועד לשתי ידיים. תעודות היסטוריות ששרדו מחצרו של [[הנרי השמיני]] מספרות על ארגון הדגמה של [[אמנות לחימה]] במספר קטגוריות שביניהן "חרב דו-ידנית" ו"חרב ממזרית", מה שמרמז כי לפחות באנגליה של המאה ה-16 מונחים אלו ציינו טיפוסים נבדלים של חרב. ואולם נראה שבמקומות ובזמנים רבים לא הקפידו על הבדל זה.
שורה 61:
== טכניקה ואמנות לחימה ==
[[קובץ:Getty Ms. Ludwig XV 13 25v - Fiore dei Liberi - Combat with Sword - Google Art Project (6912041).jpg|ממוזער|250px|דף מתוך כתב היד של פיורה די ליברי מן המאה ה-14 מציג טכניקות ללא שריון בחרב דו-ידנית.]]
[[קובץ: Augsburg Cod.I.6.4º.2 (Codex Wallerstein) 107v.jpg|ממוזער|250px|איור מתוך ה"פשטבוך" של וולרשטיין במאה ה-15, מראה טכניקות לחימה בשריון: מהלומה באמצעות תפוח הניצב, ודקירה תוך אחיזת הלהב באמצעו.]]
אמנות הלחימה בחרב הדו-ידנית מתועדת בספרות ההדרכה מסוף [[ימי הביניים]] ומתחילת תקופת [[הרנסאנס]], בעיקר בספרים ובכתבי-יד מאויירים של אסכולת לישטנאוור בשפה הגרמנית, וכן גם של אסכולות אחרות בשפה האיטלקית ובשפות אחרות. אמנות לחימה זו אבדה כמסורת חיה עקב הפסקת השימוש בחרב הדו-ידנית, אך היא משוחזרת כיום על ידי חוקרים ומומחים לאמנויות לחימה היסטוריות. המחקר המודרני מראה שאמנות הלחימה הייתה מתוחכמת ומגוונת, ודרשה מיומנות ותרגול רב. בניגוד לתפיסות רומנטיות מודרניות היא התבססה על ידע והבנה יותר מאשר על כוח ופראות. ספרי ההדרכה מתארים לכל טכניקה מספר טכניקות נגד להבסתה, ו[[לוחם]] מאומן היה עשוי לחזות את הטכניקה בה ישתמש יריבו בכדי להקדים אותו.
| |||