שיתוף עובדים בקבלת החלטות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
'''המודל הגרמני של רעיון שיתוף העובדים בתהליך [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]]''' צמח מהאסכולות החברתיות שהתפתחו ב[[המאה ה-10|מאה ה-19]], אך החל להתפתח רק בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]] עם כינונן של ועדות עובדים ומועצות ייצור במספר ארצות. כך למשל, דו"ח וויטליי שהוגש בבריטניה בשנת 1916 המליץ על מועצות ייצור משותפות לעובדים ולהנהלה, חקיקה בדבר מועצות משותפות פורסמה בשנת 1919 באוסטריה ובשנת 1920 בצ'כוסלובקיה וגרמניה{{הערה|שם=macro|1=http://www.macro.org.il/lib/7281438.pdf דו"ח מסכם והמלצות למדיניות של פרויקט בנושא שיתוף פעולה בתהליך קבלת החלטות בין ההנהלה לעובדים ברמת המפעל}}. רעיון שיתוף העובדים סימן התנתקות מתפישות עבר בתחום של [[יחסי עבודה]], לפיהם שכירת שירותי עובד מבוססת אך ורק על תמורה כספית.
==המודל הגרמני לשיתוף עובדים בקבלת החלטות==
המודל הגרמני לשיתוף עובדים מגלם שיטת שיתוף עובדים ייחודית, שראשיתה בתעשיית הפחם הפלדה והברזל ב[[גרמניה המערבית]] שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|1=http://www.eurofound.europa.eu/emire/GERMANY/CODETERMINATIONINTHECOALIRONANDSTEELINDUSTRY-DE.htm שיתוף עובדים בתעשיית הפחם והפלדה בגרמניה}}. הניהול המשותף בגרמניה המערבית נתמך ב"חוק הניהול המשותף" משנת 1951, אשר עודכן באופן מקיף בשנת 1976 ובחוק מועצות העובדים, אשר איפשר שיתוף עובדים גם בחברות מתעשיות אחרות המעסיקות בין 501 ל-1,999 עובדים משנת 1952 ועדכונו בשנת 1972. כחלק מהרפורמה בשנת 1976, הממשלה הגרמנית הרחיבה את תחולת חוקי השיתוף על כל הארגונים המעסיקים למעלה מ-2,000 עובדים על פני כל המגזרים במשק הגרמני.כל החוקים הועברו גם ל[[גרמניה המזרחית]] לאחר האיחוד. על ידי השילוב של חוקים אלו, 85% מכלל העובדים הגרמניים נכללים בצורות מסוימות של שיתוף עובדים{{הערה|1=http://www.country-data.com/cgi-bin/query/r-4945.html}}. שיתוף העובדים בגרמניה מיושם דרך שני מבנים עיקריים: המועצה המפקחת ומועצות עובדים או מועצות ייצור. בקרב למעלה משני –שליש מכלל הפירמות הגרמניות קיימות מועצות ייצור כאשר רק כרבע מהפירמות בגרמניה בעלות מועצות עובדים. הניהול המשותף מופעל בשלוש רמות ארגוניות:
| |||