ביצוע אותנטי – הבדלי גרסאות

כאמור, מוזיקאים מאסכולת הביצוע ההיסטורי מנגנים במידת האפשר את היצירות בכלים שעבורם הן נכתבו. ב[[ימי הביניים]], למשל, כתבו המלחינים לפידל, שהוא אבי הכינור המודרני, ל[[לאוטה]], ל[[פסלטר]], כלי פריטה עתיק, דומה ל[[לירה (כלי נגינה)|לירה]], ולכלי מקלדת כמו הצ'קרס האנגלי, אביו הקדמון של ה[[צ'מבלו]].{{הערה|1=ג'יימס גולווי וויליאם מאן, "מוזיקה בכל הזמנים" ספריית מעריב 1985, תרגום צילה אלעזר, עמ' 34}} כך, למשל, את שלוש ה[[סונאטה|סונאטות]] של [[באך]], אשר בביצועים מודרניים נוהגים לנגן ב[[צ'לו]] ו[[פסנתר]], מנגנים אנשי האסכולה האותנטית ב[[ויולה דה גמבה]] ו[[צ'מבלו]]. כלים נוספים שחזרו לבמות הקונצרטים בזכות לעבודתםעבודתם של חברי התנועה הם ה[[ארפג'ונה]], [[אבוב ציד|אבוב הציד]], ה[[קורנטו]], ה[[חלילית]], ה[[שאלומו]] ({{אנ|Chalumeau}}), ה[[קלמית]], ה[[ויולה ד'אמורה]] ({{אנ|Viola d'amore}}) ועוד רבים אחרים.