מבחן טיורינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: פיסוק, הבהרה- למען ידעו את מעמדו של האיש ללא צורך בכניסה לקישור
ויקישיתוף בשורה
שורה 3:
טיורינג הציע מבחן זה כתחליף לשאלה הטעונה רגשית והעמומה במקצת, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" (שאלה שאליה התייחס מאוחר יותר [[מדען מחשב|מדען המחשב]] [[אדסחר דייקסטרה]], ואמר "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות", וגם טיורינג עצמו ציין שהיא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה"{{הערה|1=[[עידן לנדו]], [http://idanlandau.com/2011/04/22/against-definition/ בגנות ההגדרות: על טיורינג ועל ויכוחי סרק]}}).
 
קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק ה[[שחמט]], שבו [[תוכנת שחמט|תוכנת השחמט]] [[כחול עמוק]] של [[IBM]] ניצחה את [[גארי קספרוב]] בשנת [[1996]], גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של [[ווטסון (מחשב)|המחשב ווטסון]] (Watson) ב[[שעשועון]] ה[[טריוויה]] [[ג'פרדי!]] (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"[[מלך הטריוויה]]" ששודרה בישראל).
 
ה[[פילוסוף]] [[ג'ון סרל]] מתח ביקורת על "מבחן טיורינג", בטענה שאינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין. להמחשת ביקורתו הביא סירל את דוגמת "[[החדר הסיני]]": אדם הדובר [[אנגלית]] בלבד יושב בחדר נעול, ובידו ספר המכיל הוראות באנגלית ובהן תשובה ב[[מנדרינית תקנית|סינית]] לכל שאלה בסינית. האדם מקבל שאלה בסינית דרך חריץ בדלת החדר, ובאמצעות הספר שברשותו מחזיר תשובה בסינית. לצופה מבחוץ ייראה אדם זה כמבין סינית (כלומר הוא עובר גרסה מוגבלת של מבחן טיורינג), אך - לטענתו של סירל - ברור לנו שהאדם כלל אינו מבין סינית, ואין לו שמץ של מושג על משמעות השאלות ומשמעות התשובות - הוא פועל בצורה טכנית בלבד, על פי ההוראות שבספר.
שורה 9:
[[פרס לובנר]] ניתן מדי שנה למפתח של [[תוכנית מחשב|תוכנית]] שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת [[2008]] התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים{{הערה|[http://technology.timesonline.co.uk/tol/news/tech_and_web/article4934858.ece]}}. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי [[אינטליגנציה מלאכותית|האינטליגנציה המלאכותית]], ו[[מרווין מינסקי]]- מאבות תחום הבינה המלאכותית - קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.
 
אחת התוכנות שהשתתפה במספר תחרויות היא "יוג'ין גוסטמן" (Eugene Goostman) המדמה ילד בן 13 מ[[אוקראינה]] (שאינו דובר אנגלית כשפת אם). בתחרות ב-[[2014]] טען מארגן התחרות קווין וורוויק (Kevin Warwick) כי היא ראויה לתואר התוכנה הראשונה שעברה את מבחן טיורינג, שכן שיטתה ב33% מהשופטים (10 מתוך 30{{הערה|[http://blogs.wsj.com/digits/2014/06/10/did-eugene-goostman-pass-the-turing-test/ Did ‘Eugene Goostman’ Pass the Turing Test?]}}) ששוחחו עימה 5 דקות{{הערה|{{ynet|אביב מזרחי|לראשונה: מחשב עבר את מבחן טיורינג|4528160|8 ביוני 2014|}}}}. טענה זו זכתה לביקורת רבה בקהילת החוקרים{{הערה|[http://www.wired.com/2014/06/turing-test-not-so-fast/ That Computer Actually Got an F on the Turing Test]}}.
 
== שימוש מעשי במבחן טיורינג ==
שורה 18:
* [[וולפרם אלפא]] - מנוע חיפוש חישובי, שעונה על שאלות במגוון תחומים
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* A. M. Turing [http://www.abelard.org/turpap/turpap.htm Computing machinery and intelligence], המאמר המקורי של טיורינג
* [[מרסלו דסקל]], [http://www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal/papers/turing.htm תקשורת עם מחשבים: בין מבחן טיורינג לבין "החדר הסיני"].