משבר הסאבפריים – הבדלי גרסאות

בתחילת [[שנות ה-2000]], לאחר סיום משבר [[בועת הדוט-קום|בועת ההיי-טק]], החל שוק ה[[דירה|דיור]] האמריקני לשגשג. המניעים העיקריים ל[[צמיחה כלכלית|צמיחת]] השוק היו הורדת [[ריבית פריים|שיעורי הריבית]] באותה תקופה על ידי ה[[פדרל ריזרב]]{{הערה|מקור לנתונים: http://www.measuringworth.org/ וכן http://mortgage-x.com/general/treasury.asp}}{{הערה|ריבית הפדרל ריזרב צנחה עד 1% ב-25 ביוני 2003, ועלתה שוב רק ביוני 2004, אז החלה לטפס בקצב של 2% לשנה עד יוני 2006, ושם קפאה ב-5.25% עד להתפוצצות משבר הסאבפריים, מאז ירדה הריבית ל-0% בתוך שנה, ונותרה בערך זה עד לרגע כתיבת שורות אלה ([[:en:History of Federal Open Market Committee actions#Historical actions|רשימת שינויי הריבית בפדרל ריזרב בוויקיפדיה האנגלית]])}}, ומספר צעדי חקיקה אשר איפשרו לקיחת [[משכנתה|משכנתאות]] ללא מקדמה כלל, ואיפשרו לקיחת משכנתאות גם על ידי אזרחים שיכולת החזר המשכנתא שלהם אינה ברורה. שילוב צעדים אלה גרם לבנקים לקחת סיכונים גבוהים בתמורה לריבית נמוכה מאד{{הערה|הריבית על הלוואות משכנתה צנחה מ-7 אחוז בתחילת 2001 לגובה של אחוז אחד באמצע שנת [[2003]]. נתונים: http://mortgage-x.com/general/indexes/comparison_chart.asp}}.

 

 

הלוואות אלה, לאנשים שיכולת ההחזר שלהם מוטלת בספק, זכו לשם "[[הלוואת סאבפריים|משכנתאות סאבפריים]]", ונגבתה ריבית גבוהה יותר. לווי הסאב-פריים, כלומר לווים שמוערכים פחות מ"פריים", היו לווים שיכולת ההחזר שלהם הייתה ברמת סיכון גבוהה מהמקובל (למשל [[אבטלה|מחוסרי עבודה]] או עובדים שהמשכורת החודשית שלהם נמוכה מהמקובל לחישוב החזרי משכנתא).