משבר הסאבפריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
רוב הלווים נטלו הלוואות מסוג זה מתוך הנחה כי בהיעדר הצורך לשלם מקדמה, תשלומי המשכנתה שלהם יהיו דומים בגובהם לתשלומי שכירות ואם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה יסתכם נזקם באובדן הבית עבורו לא שילמו מקדמה ממילא. (וכאילו שכרו אותו מהבנק) הבנקים למשכנתאות העריכו כי מרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה, בגלל הירידה היחסית בריבית בשוק הסאבפריים, ובמקרה של [[חדלות פירעון]], יוכלו למכור את הבית ברווח. על בסיס הציפיות לגאות בשוק הנדל"ן, היו הבנקים משוכנעים שגם אם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן. מבקרים רבים טוענים שמדיניות הקצאת המשכנתאות הייתה בלתי סבירה, ששיעורי הריבית היו גבוהים מדי, ושהלקוחות פותו להלוואות שהיו מעבר לכוח ההחזר שלהם. המשקיעים שהשקיעו בבנקים למשכנתאות, מואשמים שלא שקלו כראוי את יציבותם{{מקור}}.
 
הגידול בביקוש לנדל"ן הביא לעלייה מתמדת במחיריהם, אשר בתורה הגדילה את הביקוש לנדל"ן כמכשיר השקעתי. (ומאחר שהסיכון הגלום בו גולגל בשלמותו לבנקים על ידי החקיקה האמורה לעיל) לכן, הורדת הריבית של הפדרל רזרב גרמה לעלייה בשוק הדיור בשני אופנים - היא הורידה את חסמי הכניסה להשקעות אלה (הורדת הריבית משמעותה הורדת מחירי הדירות עבור אנשים הזקוקים למשכנתא לקניית הדירות), ובנוסף הפכה את הפקדת הכסף בבנק ללא אטרקטיבית, ועודדה את משקי הבית המעוניינים להשקיע את כספם לפנות לאפיקים אחרים. (כדוגמת נדל"ן) גורם שלישי לעליות ניתן לראות ב[[היזון חוזר]] מצד המשקיעים - המשקיעים אשר השקיעו בנדל"ן גרמו לעליית מחירי הנדל"ן, אשר הציגה לכאורה [[תשואה]] גבוהה על השקעות אלה בטווח קצר, ועודדה אזרחים רבים יותר לפנות לנדל"ן כאפיק השקעה. חלק ממשקי הבית אף נטלו משכנתאות על הבית אשר בבעלותם על מנת לממן רכישת נכסים בני-קיימא כמכוניות וסירות, והצריכהוה[[צריכה]] הפרטית גאתה.
 
== מימון המשכנתאות ==