סלנג להט"בי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה ב[[ישראל]] החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פרסם [[רונן פארי]] את [[מילון אבן שושנה]] בעיתון "[[הזמן הורוד]]", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים{{הערה|שם=שושנה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה|868/296|19 במרץ 2009||47|1}}}}.
== מאפיינים
הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון [[אנגלית]], [[צרפתית]] ו[[ערבית]], משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש
הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה '''"כואב לי הכוס"''', תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של [[אנטי לשון]] - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה '''"אתה יוצא למקומות?"''', מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, '''"מה איתֶ'ך"''' (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.▼
== אזכורים בתרבות ==▼
ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של [[עמוס גוטמן]]. ב-[[2013]] הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "[[ארץ נהדרת]]", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "[[אמא ואבאז]]" ו "[[תמיד אותו חלום]]" ששודרו ב[[הוט]]. ▼
בשיר [[תל אביב (שיר, עומר אדם)|תל אביב]] של הזמר [[עומר אדם]], לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "[[מלכת השושנים]]" של הזמרת [[עדן בן זקן]], בשירה של הזמרת [[שרית חדד]] "[[קרקס (שיר שרית חדד)|קרקס]]", בשירו של הזמר [[דודו אהרון]] "[[קצפת עם תות]]" ובשירה של הזמרת [[מרגלית צנעני]] "[[פה זה לא אירופה]]" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי. ▼
== שפת הלבנדר ==▼
סלנג להט"בי ב[[אנגלית]] קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics){{הערה|ראו המאמר {{אנ|Lavender linguistics|Lavender linguistics}} בוויקיפדיה באנגלית}}, והחל להתקיים בארצות הברית ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה [[בהלת הלבנדר]], התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו [[יציאה מהארון|בארון]] לדבר בקודים הידועים רק להם. ▼
== דוגמאות ==
להלן מספר מילים לדוגמה:
===א'===
*'''אוחץ', אוחצ'ה''' - כינוי להומואים [[נשיות|נשיים]]
שורה 90 ⟵ 103:
===ת'===
*'''תרימי''' (להרים/הרמות) - ביטוי בהשאלה מעברית, "תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.{{הערה|שם=שושנה}} זו גם תשובה מחאתית לכינוי הגנאי "מתרומם" המכוון [[אקטיביות ופסיביות (מיניות)|להומו הנשי הנחדר]]
▲הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה '''"כואב לי הכוס"''', תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של [[אנטי לשון]] - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה '''"אתה יוצא למקומות?"''', מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, '''"מה איתֶ'ך"''' (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.
*"'''תורסתותי'''" - הלחם של המילים "את" "הורסת" "אותי".
▲== אזכורים בתרבות ==
▲ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של [[עמוס גוטמן]]. ב-[[2013]] הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "[[ארץ נהדרת]]", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "[[אמא ואבאז]]" ו "[[תמיד אותו חלום]]" ששודרו ב[[הוט]].
▲בשיר [[תל אביב (שיר, עומר אדם)|תל אביב]] של הזמר [[עומר אדם]], לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "[[מלכת השושנים]]" של הזמרת [[עדן בן זקן]], בשירה של הזמרת [[שרית חדד]] "[[קרקס (שיר שרית חדד)|קרקס]]", בשירו של הזמר [[דודו אהרון]] "[[קצפת עם תות]]" ובשירה של הזמרת [[מרגלית צנעני]] "[[פה זה לא אירופה]]" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי.
▲== שפת הלבנדר ==
▲סלנג להט"בי ב[[אנגלית]] קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics){{הערה|ראו המאמר {{אנ|Lavender linguistics|Lavender linguistics}} בוויקיפדיה באנגלית}}, והחל להתקיים בארצות הברית ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה [[בהלת הלבנדר]], התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו [[יציאה מהארון|בארון]] לדבר בקודים הידועים רק להם.
== קישורים חיצוניים ==
| |||