נחלת יצחק (מזרח תל אביב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Motyshif (שיחה | תרומות)
שורה 17:
 
==מוסדות השכונה==
בשכונה פועלים מספרכמה גני ילדים, [[בית ספר|בית הספר]] היסודי "אילון", שלושה [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[ישיבה|ישיבת]] "עטרתערת נחמיה", מרכזי קניות, מרכז ספורט וקאנטרי קלאבמיגדלי תל אביב. מרכז הספורט מפעיל חדרי כושר ומגוון חוגי ספורט לילדים ולמבוגרים וכן [[בריכת שחייה]]. גם האזור התעשייתי-מסחרי וגם שכונת המגורים משנים צורה; בנינים ישנים רבים הוחלפו בחדשים, אם כי [[מגדל מים|מגדל המים]] הישן עדיין עומד על תילו. בגבול השכונה נמצא [[בית הקברות נחלת יצחק]], שהוא בית עלמין "סגור", שאין קוברים בו יותר. בית הקברות הוקם בשנת [[1932]] על מנת לשרת את תושבי [[תל אביב]] נוכח מצוקת מקומות הקבורה ב[[בית הקברות טרומפלדור]].
 
באזור שכונת נחלת יצחק, בשטח של כ-40 דונם, פעל מאז שנת [[1948]] ועד שנת [[1997]] מפעל "מגן" של [[התעשייה הצבאית]] לייצור כלי [[נשק]]. פעולות הייצור במפעל כללו שימוש בחומרים כמו [[טריכלורואתילן]] ו[[טטראכלורואתילן]]. פעולות ציפוי כלי נשק במפעל כללו שימוש במתכות כבדות כמו [[כרום]], [[ניקל]], [[נחושת]] וכן שימוש במזהמים וחומרי נפץ. על פי הערכת [[נציבות המים]] גרם המפעל בכל שנות קיומו זיהום של כ-900 מיליון מ"ק מים ב[[אקוויפר החוף]].{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|גם 35 שנה לאחר הסגירה, רעלים ממפעלי תע"ש ממשיכים לסכן את גוש דן|1.2713745|24 באוגוסט 2015}}}} ביוני [[2003]] הוערך הנזק הכלכלי שיצרו מזהמים אלה ב-1,340 מיליון ש"ח.{{הערה|שם=סקר|1=[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/p0246_1.pdf דוח סופי לאומדן כמותי של ההשלכות הכלכליות של זיהום קרקע על ידי מפעל תע"ש מגן] מסמך שהוגש ל[[משרד להגנת הסביבה]]}}בסקרים שנעשו במקום נתגלו אדי [[חומרים אורגנים נדיפים]] (VOC) ועל כן בעת הקמת מגדלי תל אביב נאלצו הבונים להגן על המבנה התת-קרקעי ביריעות [[פוליאתילן]]. המפעל פורק והשטח עומד מגודר ונטוש.
שורה 24:
ב-2012 זכתה הקבוצה באליפות ישראל בליגת הכדורגל באולמות של ההתאחדות לכדורגל, המשחק הועבר בשידור חי בטלוויזיה.
ב-2013 ייצגה הקבוצה את מדינת ישראל בליגת האלופות של אופ"א וסיימה את הטורניר במקום השני עם ניצחון ושתי תוצאות תיקו.
ב-2014 זכתה הקבוצה בטורניר בינלאומי באמסטרדם והפכה לקבוצה הראשונה בישראל שזוכה בטורניר בינלאומי בכדורגל באולמות.
 
אחד הרחובות בשכונה נקרא על שם [[יוסף זימן]], מייסד השכונה.
 
==השתייכות מוניציפלית==
[[קובץ:PikiWiki Israel 19098 Water tower in nahalat itzhak tel aviv.JPG|טקסט=מיגדל המים בנחלת יצחק|ממוזער]]
 
נחלת יצחק הייתה בימיה הראשונים שכונה חסרת מעמד מוניציפלי ועל כן לא יכלה להטיל מסים וסבלה מהזנחה.{{הערה|{{דבר|ד"ר א. הולר|חובתה של תל אביב לנחלת יצחק|1946/02/11|00207}}}} בשנת 1930 התקיימו דיונים על איחוד עם [[שכונת בורוכוב]] ו[[רמת גן]] והיו אף שבקשו לכלול באיחוד את [[בני ברק]] ו[[שכונת מונטיפיורי]],{{הערה|{{דבר||שכונת בורוכוב - שאלת איחוד השכונות|1930/03/17|00303}}}} אולם האיחוד לא יצא אל הפועל. בתחילת שנת 1946 סופחו 550 דונם מאדמות השכונה לתל אביב.{{הערה|{{דבר||סיפחו ללא ידיעת המועצה|1946/01/16|00402}}}} בשלהי תקופת [[המנדט הבריטי]] סופחה השכונה על ידי הבריטים ל[[תל אביב]].{{הערה|{{דבר|ד. ירקוני|השכונות מתמרדות בעיריית תל אביב|1958/01/21|00200}}}} בשנת 1956 קיבל שר הפנים עצומה חתומה על ידי כ-90% מתושבי השכונה בעד ניתוק מתל אביב והצטרפות ל[[גבעתיים]]. בעקבות זאת הקים שר הפנים ועדת בדיקה אשר המליצה באמצע 1957 להעביר את השכונה ל[[תחום שיפוט|תחום השיפוט]] של גבעתיים.{{הערה|{{דבר||נחלת יצחק תסופח לגבעתיים|1957/08/19|00402}}}} ב-16 בינואר 1958 נכנס לתוקפו צו של שר הפנים המעביר את השכונה לתחום השיפוט של גבעתיים.{{הערה|{{דבר||נחלת יצחק סופחה לגבעתיים|1958/01/21|00643}}}} אולם שניים מתושבי השכונה פנו ל[[בג"ץ]] נגד ההעברה והציגו עצומה של רוב תושבי העיר נגד הסיפוח.{{הערה|{{דבר||סיפוח נחלת-יצחק לגבעתיים בפני בית הדין העליון|1958/04/14|00207}}}} בסוף אוקטובר 1958 פסל בג"ץ את החלטת שר הפנים בנימוק שעמדת המתנגדים להעברה לא [[שימוע|נשמעה]].{{הערה|1=בג"ץ 3/58 '''ברמן ואח' נ' שר הפנים''', פ"ד יב(2) 1493.}}{{הערה|{{דבר||נחלת יצחק תסופח מחדש לתל אביב|1958/10/31|01405}}}} דרישה לספח את השכונה לגבעתיים שבה ועלתה לאחר פסיקת בג"ץ,{{הערה|{{דבר||התחדשה הדרישה לסיפוח נחלת יצחק לגבעתיים|1958/12/21|00501}}}} אולם הדבר לא יצא אל הפועל והשכונה נשארה בתחום השיפוט של תל אביב.