משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בסנאט: תקלדה
שורה 40:
===בסנאט===
{{פסקה בעבודה}}
לפני תחילת המשפט נבחרו ועדות מיוחדות שייצגו את התביעה ואת ה[[סנגוריה|הגנה]]. חברי ועדת ההדחה היו [[בג'מין פ' בלטאר]], [[תדיאוס סטיבנס]], [[תומאס וילאמס]] ו[[ג'ון בינגהם]], [[ג'יימס פ' וילסון]], [[ג'ורג' ס' בטאוול]], גוג'ון א' לוגאן. צוות ההגנה של ג'ונסון כלל את אלכסנדר מורגן, הנרי סטנברי, [[ויליאם אברטס]], בנג'מין קורטיס, תומאס נלסון ו[[ג'רמיה בלאק]] (אם כי האחרון התפטר טרם המשפט). המשפט החל ב-[[3 במרץ]] [[1868 בארצות הברית|1868]], בפיקוחו של נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, [[סלמון פ' צ'ייס]].
 
ככלל, [[סגן נשיא ארצות הברית]] - אשר מתוקף תפקידו אמור להחליף את הנשיא במקרה של הדחה - אינו מצביע בסנאט, אלא במקרה של שיוויון קולות. הדחת הנשיא מחייבת רוב של שני שלישים, ולכן, במצב היחיד שבו סגן הנשיא רשאי להצביע בעד או נגד הדחת הנשיא, הצבעתו לא אמורה להשפיע כלל על התוצאה הסופית. ברם, בתקופת משפטו של ג'ונסון לא כיהן סגן נשיא, ולפיכך מי שהיה אמור להתמנות לנשיא לו הודח ג'ונסון היה ממלא מקום נשיא הסנאט, הסנאטור הרפובליקני הרדיקלי בנג'מין וויד (Benjamin Wade), והוא היה רשאי להצביע כמו כל סנאטור. חרף [[ניגוד עניינים]] זה, בחר וויד שלא להימנע המצבעה, והצביע בעד הדחת ג'ונסון.