קונטרבס – הבדלי גרסאות

'''הקוֹנְטְרַבָּס''' (ב[[עברית]]: '''בַּטְנוּן'''), הוא [[כלי נגינה|כלי הנגינה]] הגדול ביותר ובעל ה[[מנעד]] הנמוך ביותר במשפחת [[כלי קשת|כלי הקשת]] הכוללת גם את ה[[צ'לו]] (שאורכו כמחצית מגודל הקונטרבס), ה[[ויולה|וויולה]] וה[[כינור]]. בניגוד לשאר [[כלי קשת|כלי הקשת]] המודרניים, הקונטרבס מכוון ב[[קוורטה|קוורטות]] ולא ב[[קווינטה|קווינטות]] ומיתריו הם - מי לה רה סול (מהנמוך לגבוה) בדומה ל[[ויולה דה גמבה]] - כלי קשת עתיק ממנו התפתח הקונטרבס. מסיבה זו ומסיבות מבניות, קיימת מחלוקת על שיוכו של הקונטרבס למשפחת הכינור או למשפחת הוויולה. התווים לקונטרבס נכתבים בדרך כלל במפתח פה ב[[טרנספוזיציה (מוזיקה)|טרנספוזיציה]] של [[אוקטבה]] למטה כדי למנוע כתיבת קווי עזר רבים מתחת לחמשה.

הקונטרבס קיים בגדלים ומבנים שונים. קיימות שתי צורות עיקריות לגופו של הקונטרבס -''כינור (violin)'' ו''ויולה דה גמבה '' (viol de gamba),'' בנוסף קיימת צורת ה''בוזטו (busseto)- '' - צורת נדירה המזכירה צורה של אגס. גבו של הקונטרבס יכול להיות מעוקל בדומה לגבו של הכינור או ישר בדומה לויולה דה גמבה. גודלו של הקונטרבס אינו קבוע והוא משתנה בהתאם לגובהו של הנגן וגודל ידיו. הגודל הסטנדרטי הוא 3/4 אשר גובהו הוא כ-180כ־180 ס"מ. גדלים נפוצים נוספים הם 4/4 ו1/2 (הגדלים אינם בהשוואה לגודל מלא - גודל 1/2 אינו חצי מגודלו של 4/4).

הקונטרבס בנוי מכמה סוגי עצים עיקריים - [[אדר (עץ)|אדר]] (הגב, הצדדים והצוואר),[[אשוחית]] (הבטן) ו[[הובנה]] (השחיף ותפס המיתרים).כיום משתמשים גם ב[[עץ לבוד]] על מנת להפחית את עלות הקונטרבס.

# '''השחיף (Fingerboard)''' - השחיף או לוח האצבוע הוא החלק שבו לוחצים על '''המיתרים''' כדי לשנות את הצליל והוא חציו מעל גוף הקונטרבס וחציו מתחתיו. '''המיתרים (Strings)''' - בעבר היו מיתרי הקונטרבס עשויים ממעי חזיר, אולם החל מסוף המאה ה-19ה־19 בערך, בזכות שכלולים טכנולוגיים, עשויים מיתריו מסלילי מתכת מלופפים מסביב למיתרי מתכת מתוחים.

# '''חורי-Fחורי־F holes) F)''' - חורי F או S הם חורי התהודה מהם יוצא הצליל בדומה לשאר כלי הקשת, נקראים כך בגלל הדמיון לאותיות F ו-Sו־S.

# '''עיקול-Cעיקול־C-Bout) C)''' - נקרא כך בגלל הדמיון לאות C.

# '''הגשר (Bridge)''' - תפקידו גם להגביה את המיתרים, אך בעיקר להעביר את רטט המיתרים לגוף הקונטרבס. צורתו מעוגלת, על-מנתעל־מנת ליצור זווית בין המיתרים, וכך הקשת יכולה לנגן על מיתר אחד כל פעם. הגשר מוצמד לגוף הקונטרבס באמצעות לחץ המיתרים. הגשר עשוי גם הוא מעץ אדר. בחלק מהגשרים ישנם ברגים המאפשרים לנגן לשנות את גובה המיתרים בהתאם סגנון או ליצירה (כך בנגינה סולנית ווירטואוזית יועדף גובה מיתרים נמוך יותר מאשר בנגינה בתזמורת בה יועדף גובה גבוה יותר אשר מעניק "נפח" לצליל) הגשר לרוב מעוטר ומעוצב, ולפעמים נחרט עליו שם הבונה שלו.

# '''הרגלית (End Pin)''' - משמשת להשענת הכלי ועל מנת להגביהו לגובה שיתאים לנגן.

[[קובץ:French and german bows.jpg|ממוזער|קשת גרמניתצרפתית (למטהלמעלה) וקשת צרפתיתגרמנית (למעלהלמטה)]]

הצליל בקונטרבס מופק באמצעות קשת (העשויה משערות זנב סוס המתוחות על יתד העשויה עץ). לקונטרבס קיימים שני סוגי קשתות - קשת גרמנית, המוחזקת באחיזה תחתית, וקשת צרפתית, המוחזקת באחיזה עילית. לרוב מקל הקשת עשוי מעץ [[ברזיל (עץ)|ברזיל]] (פרנאמבוקו) אך כיום משתמשים בחומרים נוספים כמו [[שיטה]] (snakewood),[[פיברגלס|פייברגלאס]] ו[[סיב פחמן|סיבי פחמן]] זאת בשל עלותו של עץ הפרנאמבוקו.

הפרוג (החלק בו מחזיקים את הקשת) עשוי בדרך כלל מ[[הובנה]]. הפרוג מעוטר ב[[אם הפנינה]]. ניתן להדק את שערות הקשת באמצעות בורג הנמצא בסמוך לפרוג.

נגן הקונטרבס עומד או יושב על כיסא גבוה ומחזיק את הקונטרבס במאונך, נוטה קלות לכיוון גופו. כשהנגן עומד,ה"נאט" אמור להיות בערך בגובה עיניו של הנגן. בתחתית הכלי ישנה "רגל" ובעזרתה משעינים את הקונטרבס על הרצפה. בגללמשום שלקונטרבס אין סריגים המסמנים את מיקום הצלילים (כמו ב[[גיטרה]]),ישנן פוזיציות המאפשרות לנגן למצוא את מיקום הצלילים לאורך השחיף. בדרך כלל הפוזיציות משתמשות בשלוש אצבעות (המורה, האמה והזרת) כאשר המרחק בין האצבע המורה לזרת הוא טון. יד שמאל לוחצת על המיתרים בעזרת האצבעות, לכיוון הגוף בזמן שהאגודל מאחור,לא לוחץ. בדומה ל[[צ'לו]], בפוזיציות הגבוהות, הנגן משתמש בפוזיציית אגודל,זה כדי להגיע לחציו התחתון של השחיף. בפוזיציה זו משתמשים בדרך כלל באגודל, המורה האמה והקמיצה, ולעתים רחוקות משתמשים גם בזרת.

טכניקה נפוצה בקונטרבס היא ה[[פיציקטו]] - נגינה באמצעות פריטה על המיתרים תוך שימוש באצבעות.

[[קובץ:BottesiniTestore.jpg|ממוזער|282x282 פיקסלים|וירטואוז הקונטרבס והמלחין בן המאה ה-19ה־19 [[ג'ובאני בוטזיני]], אשר כונה "[[ניקולו פאגאניני|פאגאניני]] של הקונטרבס".]]

הקונטרבס הוא חבר מן המניין בסקציית כלי הקשת ב[[תזמורת|תזמורות]] סימפוניות וכן ב[[מוזיקה קאמרית|הרכבים קאמרים]]. בדרך כלל בתזמורת, הקונטרבס מנגן את תפקיד הבס אשר לעתים מוכפל על ידי הצ'לו. בתזמורת סימפונית יש בין ארבעה לשמונה נגנים אך בתזמורות גדולות יכולות למנות עשרה או שנים עשר נגנים. במהלך השנים נכתבו לקונטרבס תפקידים סולניים (בתוך סימפוניות למשל) ואף יצירות סולניות (קונצ'רטי). תפקידים תזמורתיים חשובים שנכתבו לקונטרבס הם- הפרק הרביעי מתוך [[הסימפוניה התשיעית של בטהובן]], אשר נפתחת באוניסון של הקונטרבסים והצ'לי, בנוסף, הקונטרבס מבצע את הנושא מתוך תנועה זו. תפקיד חשוב נוסף הוא הפיל מתוך [[קרנבל החיות]] מאת [[קאמי סן-סנס|סן סאנססן־סאנס]]. כמו כן ישנם תפקידי סולו ביצירות שונות מאת [[יוזף היידן|היידן]], [[יוהנס ברהמס|ברהמס,]][[ריכרד שטראוס]] ועוד.

יתר על כן, נכתבו יצירות סולניות לקונטרבס כגון קונצ'רטי לקונטרבס על ידי מלחינים שונים כמו [[ג'ובאני בוטזיני]], [[דומניקו דרגונטי]] ו[[קארל דיטר פון דיטרדורף]]. יצירות אלו נחשבות קשות לביצוע מהבחינה הטכנית.

=== ג'אז ===

הקונטרבס הופיע לראשונה בג'אז בסביבות [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20 של המאה ה־20]] כאשר החליף בהדרגה את ה[[סוזאפון|סוזפון]] וה[[טובה (כלי נגינה)|טובה]], אשר סיפקו את קו הבס, בלהקות הג'אז של ניו אורלינס שהחלו להופיע במקומות סגורים. כאן לראשונה התפתח תפקידו של הבס בג'אז, [[בס מהלך|הבס המהלך]] (''Walking Bass)'') - קו בס מאולתר המבוסס על על [[סולם (מוזיקה)|סולמות]] ו[[ארפג'ו|ארפז'ים]] המדגיש את ה[[הרמוניה]].

[[קובץ:Charles Mingus 1976.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|[[צ'ארלס מינגוס]] - בסיסט, מוביל תזמורת ומלחין אשר השפיע רבות על הג'אז ועל הקונטרבס.]]

בגלל עוצמתו הנמוכה של הקונטרבס ביחס לשאר הכלים בהרכבי הג'אז ובגלל חוסר בציוד הגברה המתאים להגברת צלילים נמוכים באותה תקופה, פותחה טכניקת הסלאפ (Slap) - משיכה והצלפה על המיתרים כנגד השחיף וכך נוצר צליל "הקשתי" שמבליט את הבס טוב יותר מאשר פריטה על המיתרים ([[פיציקטו]]).

הקונטרבס נעשה חלק בלתי נפרד מהרכבי הג'אז וב[[חטיבת קצב|חטיבות הקצב]] ב[[ביג בנד|תזמורות ג'אז]], והתפתח רבות במהלך השנים. נגנים רבים פיתחו את הכלי בסגנונות הג'אז השונים כמו [[ג'ימי בלנטון]] שניגן בתזמורתו של [[דיוק אלינגטון]] אשר פיתח את הקונטרבס בעידן ה[[סווינג]], כמו כן נגנים רבים תרמו לסגנון הביבופ כמו [[פול צ'יימברס]], [[אוסקר פטיפורד]] ועוד, אשר השתמשו בנגינה בקשת בסולואים.

ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50 של המאה ה־20]],נעשו מגברי הבס זמינים וכך החלו להגביר את הקונטרבס ולהשתמש בצליל הטבעי שלו באמצעות פריטה. [[שנות ה-70 של המאה ה-20|בשנות ה-70ה־70]] החלו בסיסטים להשתמש ב[[גיטרה בס|גיטרת הבס]] במקום בקונטרבס בסגנונות שונים כמו [[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז'ן]] ו[[ג'אז לטיני]] וכך הפכה גיטרת הבס לחלק אינטגרלי מהג'אז המודרני. עם זאת, הקונטרבס עדיין כלי הבס הנפוץ ביותר ב[[ג'אז]] וזאת בשל צלילו ה"חם" יותר שמתאים לסגנונות שונים בג'אז.{{הפניה לערך מורחב|גיטרה בס}}

הקונטרבס נפוץ בסגנונות רבים כיום כמו [[בלוגראס]] ו[[קאנטרי]] אשר טכניקת ה"סלאפ" עדיין נפוצה בהם כיום. בנוסף, הקונטרבס נפוץ גם ב[[מוזיקה לטינית]] ו[[מוזיקה אפרו-קובנית|אפרו-קובניתאפרו־קובנית]] וכן ב[[מוזיקה פופולרית]], [[רוק אנד רול]], [[בלוז]] ו[[פולק]].