דימוי הגבר היהודי כאישה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wolfman12405 (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
Wolfman12405 (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים, תיקון קישור |
||
שורה 3:
הטענה שהביאו אנשי דת ([[כומר|כמרים]] ו[[מטיף|מטיפים]]) [[נוצרים]] בפני קהליהם ובפני [[יהודים]] אותם [[התנצרות|רצו לנצר]] כי ביום שנצלב [[ישו]] ודמו הוקז החליט [[אלוהים]] כי [[בני ישראל]] ישלמו על כך בדמם וידממו מ[[פין|איבר מינם]] פעם בחודש כמו ה[[וסת]] הנשי וכי בכדיי לכפר על דימום זה, "חוטפים היהודים ילד נוצרי שבאמצעות קורבן דמו מנסים להניא את האל מהקללה עליהם"{{הערה|בן-שלום, רם, and Ram Ben-Shalom. “Jewish Martydom and Conversion in Sepharad and Ashkenaz in the Middle Ages: An Assessment of the Reassessment / מרטירולוגיה יהודית והמרות דת בספרד ובאשכנז בימי הביניים: הערכת ה'הערכה המחדשת'.” Tarbiz / תרביץ, עא, no. א/ב, 2001, pp. 279–300. www.jstor.org/stable/23600846.}}. לדעת חוקרים כגון [[פרופסור]] [[רם בן-שלום]] מ[[האוניברסיטה העברית]] הדימוי הזה תרם להחלשת תחושת הביטחון ויכולת ההתגוננות העצמית של בני הקהילות היהודיות במדינות אלה ולאלה נלוו פרעות של נוצרים (כמו בספרד במהלך [[המאה ה-13]] מידי המון פורעים שהגיעו מ[[צפון צרפת]] והרסו 20 בתי כנסת ב[[סביליה]] לבדה) וקישור חולשה פיזית אל הזהות היהודית.
פרופסור בן-שלום מונה במאמרים שכתב את [[דוד נתן]], [[תלמיד חכם]] ומלומד יהודי שחי ב[[ארל]] שב[[דרום צרפת]] ב{{ה|מאה ה-15}}{{הערה|שלום, רם בן, and Ram Ben-Shalom. “The Blood Libel in Arles and the Franciscan Mission in Avignon in 1453: ‘Paris Manuscript’, Héb. 631 / עלילת הדם בארל והמיסיון הפרנציסקני באביניון בשנת 1453.” Zion / ציון, סג, no. ד, 1998, pp. 391–408. www.jstor.org/stable/23563454.}}, שמביא בדבריו את דברי המטיף הידוע, הנזיר ה[[דומיניקני]] [[וינסנט פרר]], ל[[אנוסים]] וליהודים
==הערות שוליים==
|