תוכנית מיר ומעבורות החלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16:
 
===רקע כלכלי===
תוכנית מיר ומעבורות החלל, כפי שיצאה לפועל, החלה כחלק מתוכנית [[תחנת החלל הבינלאומית]] (ISS), שבה לוקחות חלק סוכנויות חלל נוספות מלבד נאס"א ורוסקוסמוס. מקורותיה הכלכליים של תוכנית תחנת החלל הבינלאומית הם עוד מתקופת [[המלחמה הקרה]]. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] תכננה נאס"א את בנייתה של תחנת חלל מודולרית בשם "[[פרידום]]", כ"מתחרה" לתחנות החלל הסובייטיות מסוג [[סאליוט]] ולתחנת החלל מיר. באותו זמן, [[ברית המועצות]] תכננה את בנייתה של תחנת חלל חדשה - [[מיר-2]] - במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], על מנת שתחליף את מיר המקורית.{{הערה|שם=ה1|1=David Harland (November 30, 2004).{{כ}} [http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/0387230114/ref=ord_cart_shr/202-3649698-1866219?_encoding=UTF8&m=A3P5ROKL5A1OLE The Story of Space Station Mir]{{כ}}. New York: Springer-Verlag New York Inc.{{כ}} [[ISBN]] {{כ}} [[:en:Special:BookSources/978-0-387-23011-5ISBN|978-0-387-23011-5]]}}.}}
 
עם זאת, בעקבות אילוצים תכנוניים ותקציביים, תוכנית פרידום לא התקדמה מעבר לבניית דגמים מוקטנים ובחינת מספר רכיבים קטנים, ועם [[התפרקות ברית המועצות]] וסיומם המוחלט של [[המלחמה הקרה]] ו[[המרוץ לחלל]], פרידום כמעט ובוטלה על ידי [[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. ה[[כאוס]] הכלכלי ברוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות הוביל לביטול מיר-2, אך רק לאחר שבניית רכיב הבסיס של התחנה - DOS-8 - כבר הושלמה.{{הערה|שם=ה1}} קשיים תקציביים דומים עמדו בפני אומות נוספות שתכננו לבנות תחנות חלל, דבר שהוביל דיפלומטים אמריקאיים להתחיל במשא ומתן בתחילת שנות ה-90 עם סוכנויות החלל של [[ESA|אירופה]], רוסיה, [[JAXA|יפן]] ו[[סוכנות החלל הקנדית|קנדה]], על מנת לבנות תחנת חלל בינלאומית.{{הערה|שם=ה1}}