פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
סקריפט החלפות (אזור, ארצות הברית, גרסה, - ב, אנלוג)
}}
 
'''יורוקופטר HH-65 דולפין''' הוא [[מסוק]] דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת למשימות [[חיפוש והצלה]] מתוצרת חברת [[איירוספסיאל]] ה[[צרפת|צרפתית]]ית ןיורוקופטרויורוקופטר (כיום [[איירבוס הליקופטרס]]) ה[[האיחוד האירופי|אירופית]]. המסוק מופעל על ידי [[משמר החופים של ארצות הברית]] ובעבר הופעל גם על ידי [[טייסת 193]] ("מגיני המערב") של [[חיל האוויר הישראלי]]. המסוק הוא גירסהגרסה של המסוק [[יורוקופטר AS365 דופין]].
 
==פיתוח==
במחצית השנייה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] חיפש משמר החופים של ארצות הברית מסוק למשימות חיפוש והצלה, וב[[1979]] בחר בAS366 דופין, גרסה G1 כמסוק לחילוץ ימי בטווחים קצרים, במקום המסוקים שהיו ברשותו עד אז, מסוקי [[סיקורסקי HH-52 סיגארד]]. משמר החופים רכש 99 מסוקי דופין, שהותאמו במיוחד למשימות החיפוש וההצלה וסומלו HH-65A דולפין. בניגוד למסוקים מדגם HH-52, שהיו בעלי יכולת ציפה במים, ל-HH-65 אין יכולת כזו ומשימות החילוף מתבצעות כאשר המטוס נמצא במצב ריחוף. למסוק צוות בן ארבעה אנשים: [[טייס]], טייס משנה, [[מכונאי מוטס]] ו[[שחיין חילוץ]]. המסוק יוצר על ידי חברת איירוספסיאל (שבהמשך מוזגה לתאגיד יורוקופטר) במפעל שהוקם ב[[גרנד פריירי (טקסס)|גרנד פריירי]] ב[[טקסס]]. להנעת המסוק נבחרו מנועי [[מנוע טורבו-מניפה|טורבו ציר]] מתוצרת [[לייקומינג|טקטסרון לייקומינג]], מדגם LTS101-750B-2. את מערכות האלקטרוניקה של המסוק ייצרה חברת [[רוקוול קולינס]] בעיר [[סידר רפידס]], ב[[איווה]].
 
החלפת המנועים הצרפתיים המקוריים, [[טורבומקה]] אריאל, במנועים מתוצרת ארצות הברית הייתה עקב דרישות החוק להתקנת מרכיבים מתוצרת מקומית. ואולם, הסתבר שהמנועים מתוצרת ארה"בארצות הברית סובלים מבעיות רבות, ואלו החמירו ככל שעלה משקלו של המסוק, עד למקרים של איבוד כוח מנוע במהלך טיסה. גם שדרוג המנועים לדגם 850 לא הביא לפתרון הבעיה. בשל כך הודיע משמר החופים ב[[1994]] על מכרז לבחירת מנוע חדש, וב[[2004]] הוכרז על בחרית מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG, שכבר הותקנו במסוקים אחרים ממשפחת מסוקי הדופין, [[יורוקופטר EC-155]]. שדרוג המסוקים החל באותה שנה, והמסוק המשודרג הוכיח עצמו כבטוח יותר ובעל יכולות רבות יותר. בנוסף לשדרוג המנועים הותקנו במסוקים מערכות [[אוויוניקה]] חדשות ושיפורים נוספים, וסומלו מחדש HH-65C.
 
==תכונות==
משמר החופים של ארצות הברית מפכיל 102 מסוקי HH-65 למשימות חילוץ בטווח קצר (Short Range Recovery, בראשי תיבות: SSR). המסוקים פרוסים ב-17 ערים לחופי [[האוקיינוס האטלנטי]] ו[[האוקיינוס השקט]], [[מפרץ מקסיקו]], [[האגמים הגדולים]] ו[[הוואי]]. בנוסף להפעלה מבסיסים יבשתיים ניתן להפעיל את המסוק גם מספינות של משמר החופים. המסוק מופעל על ידי משמר החופים למשימות סיור, תובלה, מניעת [[הברחה|הברחת]] [[סמים]], [[חיפוש והצלה]], ניטור ומעקב [[זיהום אוויר]] וכוננות למשימות צבאיות. כאשר מופעל המסוק מעל סיפונן של [[שוברת קרח|שוברות קרח]] בשירות משמר החופים משמש המסוק לאיתור נתיבים שבהם הקרח דק יותר ונוח יותר לניווט. המסוקים משמשים גם להעברת אספקה ליישובים שנותקו עקב מזג אוויר גרוע, ולהטסת מדענים לתחנות מחקר מבודדות.
 
משימה נוספת שבה מופעל המסוק היא לסיור סביב [[וושינגטון די. סי.]], באיזורבאזור האווירי שסביב הבירה בו מוגבלת התעבורה האווירית. שבעה מסוקים מדגם MH-65C נרכשו במיוחד עבור משימה זו.
 
===שירות בחיל הים הישראלי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 38811 IDF navy.jpg|ממוזער|מסוק דולפין של חיל הים הישראלי בנחיתה על ספינת טילים ]]
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חיפש [[חיל הים הישראלי]] מסוק ימי למשימות הגדלת אופק ה[[מכ"ם]] של כלי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות. יכולת זו נדרשה בעקבות הצטיידות חיל הים ב[[טיל נגד ספינות|טילים נגד ספינות]] ארוכי טווח מסוג "[[הרפון (טיל)|הרפון]]", המסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות הטילים של חיל הים. נבחנו מספר דגמי מסוקים, בהם [[ווסטלנד ווסקס]] ו[[סיקורסקי S-60 סיהוק]], וב[[1983]] הודיע חיל הים על הבחירה במסוקי HH-65 דולפין. מכיוון שהתקציב לרכישת המסוקים היה קטן, הוחלט על רכישת מספר מצומצם של מסוקים כדי לרכוש ניסיון. המסוקים נרכשו מתקציב חיל הים והופעלו מבצעית על ידו, כאשר תחזוקת המסוקים והטסתם נעשים על ידי צוותי אוויר וקרקע של [[חיל האוויר הישראלי]]. המסוקים נועדו לפעול מ[[ספינת טילים|ספינות הטילים]] מ[[סדרה (אונייה)|סדרת]] [[סער 4.5 חוחית]] שבהן מנחת מסוקים.
 
בהתאם, נרכשו מחיל הנחתים שני מסוקים ([[מספר זנב|מספרי זנב]] 901 ו-905) שהיו [[אב טיפוס|אבות הטיפוס]] של הדגם. צוות לקליטת המסוק הוקם בחיל האוויר בראשית [[1983]], ושני המסוקים סופקו ב-[[26 ביולי]] [[1985]]. תחילה הופעלו המסוקים על ידי [[טייסת 124]] ("החרב המתהפכת") בבסיס [[פלמחים (בסיס)|פלמחים]]. המסוקים, שזכו לשם '''דולפין''', הופעלו בגף נפרד שהפך ב-[[12 באוגוסט]] [[1987]] לטייסת נפרדת, [[טייסת 193]] ("מגיני המערב").
 
משימות הטייסת כללו השתתפות בקרב ימי על ידי גילוי וזיהוי כלי שיט עבור ספינות חיל הים והכוונת ספינות החיל אל המטרות, [[לוחמה נגד צוללות]], [[חיפוש והצלה]] ימיים, תובלה אווירית ימית, השתתפות בפעילות [[בט"ש|ביטחון שוטף]] בגזרה הימית, וכן הכשרת צוותי האוויר, הקרקע והים בתפעול ואחזקת המסוק. בתחילה פעלו המסוקים בצבעי אדום ולבן, צבעי משמר החופים, אך בהמשך נצבעו מחדש בצבעי כחול ואפור. צוות המסוק כלל טייס וטייס משנה, ובעת הפעלה מספינת טילים גם [[מכונאי מוטס]], שהיה היחיד שהוסמך לבצע תיקונים במסוק בעת הצורך. בעת משימות ימיות כלל צוות המסוק גם קצין חיל הים, בתפקיד קצין סיוע למסוקים, קס"ם.
 
הפעילות המבצעית הראשונה של הטייסת הייתה במבצע "איש הגשם 2", באפריל [[1989]]. במבצע זה השתתף מסוק במשימת חיפוש אחר מחבלים בים. המסוק פעל בשיתוף עם ספינת חיל הים [[אח"י גאולה]] ומטוס "[[וסטווינד|שחף]]" מ[[טייסת 120]] ("הבינלאומית").
 
ב-[[20 בדצמבר]] [[1989]] הוחלט בדיון מטה בראשות [[מפקד חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]] האלוף [[אביהו בן-נון]], לסגור את הטייסת, ולהחזיר את זוג המסוקים שלה לטייסת 124 בבסיס פלמחים שם יופעלו במסגרת של גף החל מיולי [[1990]]. ואולם, לאחר סגירת [[טייסת 190]] ("מגע הקסם") כטייסת מסוקי [[MD500 דיפנדר]] ("להטוט") בבסיס [[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]] הוחלט לפתוח מחדש את טייסת 193 בבסיס רמת דוד ולהעביר אליה את מסוקי הדולפין.
 
ב-[[16 בספטמבר]] [[1996]], במהלך אימון לילי משותף עם שני סטי"לים, התרסק מסוק דולפין מספר 905 בים התיכון, כ-12 [[מייל]] (כ-19 קילומטרים) ממערב לחופי [[נהריה]]. בהתרסקות נספו שלושת אנשי הצוות: מפקד הטייסת, הקברניט סא"ל {{נזכור את כולם|514773|בן-ציון (בנצי) בכר}}, טייס המשנה, סרן {{נזכור את כולם|514681|שחק סלע}}, וקצין הסיור המוסק (קס"מ) של חיל הים, סרן {{נזכור את כולם|514781|ערן גרביה}}. בחיפושים שנערכו נמצאה עוד באותו לילה גופתו של סרן שחק. כעבור ארבעה חודשים, בינואר 1997, אותרה גופתו של סא"ל בכר. גופתו של סרן גרביה לא נמצאה.
 
במהלך שירותם בחיל סבלו מסוקי הדולפין מתקלות רבות, ולכן הוחלט על החלפתם. בשנת [[1994]] אישר ה[[רמטכ"ל]] [[רב אלוף]] [[אהוד ברק]] רכישת מסוק ימי מתקדם יותר מסוג [[יורוקופטר AS-565 פנתר]], והראשנים שבהם הגיעו לישראל ב-[[12 באוגוסט]] [[1996]]. בספטמבר [[1997]] הוצא מסוק ה"דולפין" היחיד שנותר (מספר 901) מהשירות ונמכר למשמר החופים של ארצות הברית, שם קיבל את מספר זנב חדש - 6958 והוסב לדגם HH-65B. מאוחר יותר שודרג המסוק לדגם HH-65C.
::מסוקי HH-65A ו-B עם מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG בעלי [[הספק]] של 934 [[כוח סוס]], הגבוה ב-40% מזה של המנועים הקודמים ובעל ביצועים טובים יותר. בנוסף שודרגה [[תמסורת (מכניקה)|התמסורת]] בזנב המסוק, החרטום ובו מערכות האוויוניקה הוארך, משקל ההמראה המקסימלי הוגדל ל-4,300 ק"ג, וביצועי המסוק שופרו. שדרוג המסוק הראשון הושלם באוקטובר [[2004]].
* '''MH-65C'''
::דגם שתוכנן לכתחילה עבור ה[[קוטר (ספינה)|קוטרים]] הרב תכליתיים (Multi-Mission Cutter) של משמר החופים, והיה למעשה שדרוג של דגם C. השדרוג כלל רוטור זנב שקט יותר בעל 10 להבים, העברת מערכות האוויוניקה למיקום אחר ונשיאת חימוש הכולל רובה [[בארט M82]] בקוטר 12.7 מ"מ ומקלע [[M240]] בקוטר 7.62 מ"מ. המסוק נמצא בשימוש מעל הקוטרים הרב תכליתיים וכן בטייסת המסוקים לאמנעה טקטית (Helicopter Interdiction Tactical Squadron, בראשי תיבות - HITRON) של משמר החופים.
* '''MH-65D'''
::דגם C עם מערכת בקרת טיסה משודרגת, [[מד גובה]] מבוסס מכ"ם מתוצרת [[האניוול]], שתי מערכות [[ניווט אינרציאלי]] מבוססות [[GPS]] ושני צגים רב תכליתיים. המסוק הסדרתי הראשון הושלם ב-[[20 בינואר]] [[2011]]. 97 מסוקים מדגמי HH-65C ו-MH-65C ישודרגו לדגם זה.
* '''MH-65E'''
::דגם עם [[קוקפיט#קוקפיט מזכוכית|קוקפיט זכוכית]], מערכת בקרת טיסה דיגיטלית במקום המערכת האנאלוגיתהאנלוגית הקיימת ומכ"ם מזג אוויר דיגיטלי. על פי התכנון, מסוקים מדגם זה עתידים להימסר למשמר החופים ב[[2017]].
 
==מפעילות==
21,026

עריכות