הבדלים בין גרסאות בדף "ארבעה טורים"

הוסרו 40 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏חיבורים על הספר: עריכונת - מיד בודק את נזקי ההתנגשות
(←‏חיבורים על הספר: עריכונת - מיד בודק את נזקי ההתנגשות)
 
==חיבורים על הספר==
כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך הכתב ידכתב-היד רק בראשית ב-[[המאה ה-211995]]. סמוךזמן אליומה אחריו כתב רבי [[אברהם בן אביגדור (פראג)|אברהם בן אביגדור]] הגהות על ארבעה טורים. תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן,{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.}} הביאו את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", מה שהיווה בסיס לחיבור [[שולחן ערוך]] שבא בעקבותיו. אחריו כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוא מוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]]. רבי [[שלמה לוריא]], בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחר מכן נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי [[יהושע פלק כץ]]. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"{{הערה|כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק [[חושן משפט]].}}, כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי [[יואל סירקיש]] נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו רבי [[ליב חנליש]], אף הוא תלמיד הרמ"א, כתב חידושים והגהות על חלק [[אורח חיים]] שמתוך הארבעה טורים. רבי [[חיים בנבנישתי]] כתב גם כן חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף [[המאה ה-18]] בני משפחת מייא הדפיסו מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה (רבי [[מיכאל שמעון מייא|מיכאל שמעון]] ורבי [[יוסף מייא|יוסף]]) על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".{{ש}}
 
תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן,{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.}} הביאו את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", שהיווה את הבסיס לחיבורו המסכם "[[שולחן ערוך]]" שבא בעקבותיו. במקביל כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ומנהגי [[יהדות אשכנז]]. רבי [[שלמה לוריא]], בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחריהם נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי [[יהושע פלק כץ]]. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"{{הערה|כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק [[חושן משפט]].}}, כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה").
 
החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי [[יואל סירקיש]] נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו, כתב רבי [[ליב חנליש]], אף הוא תלמיד הרמ"א, חידושים והגהות על חלק [[אורח חיים]] שמתוך הארבעה טורים. רבי [[חיים בנבנישתי]] כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף [[המאה ה-18]] הדפיסו בני משפחת מייא מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה, רבי [[מיכאל שמעון מייא|מיכאל שמעון]] ורבי [[יוסף מייא|יוסף]], על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".
 
חיבורים רבים נוספים חוברו במהלך דורות אלו ולאחריהם, חיבורים הכוללים הגהות וביאורים, אך פחות מוכרים. חלקם אף נותר בכתב יד והודפס רק במהדורות מאוחרות יותר.
 
מתוךחלק מגווןמן החיבורים, כמה מהם מודפסים יחדבקביעות עםעל גיליונות הטור, בצמוד לטקסט הספר עצמו. חיבורים כאלו מכונים בספרות התורנית "עלנושאי הגיליוןכלים", -ובהקשר הנוכחי, מסביבנושאי לדבריכלי הטור. העיקריים והמוקדמים שבהם הם הפירושים "בית יוסף" ו"בית חדש" הממוקמים משני צדיו של "הטור" שבמרכז הדף. בנוסף להם מודפסים על הדף גם קיצור ה"דרכי משה", ה"דרישה ופרישה" ו"חידושי מהרל"ח והגהות" (או "חידושי הגהות"). מיקומם המדויק של אלוהפירושים הנוספים בדף אינו בהכרח אחיד, והוא משתנה בין מהדורהבכל למהדורההמהדורות. במהדורות מסוימות מודפס בצדי הדף גם "ביאור מהר"י אבוהב" הקדום. כיום,בחלק מהדורותממהדורות שונותהטור אףנוספו מוסיפותבתחתית הדף הערות, והגהותהגהות משלהםומראי בצדי הדףמקומות.{{ש}}
שאר החיבורים נדפסים כספרים בפני עצמם (כמו החיבור "כנסת הגדולה"), או בסוף הכרך של ה"ארבעה טורים".
 
== קישורים חיצוניים ==