הבדלים בין גרסאות בדף "בקהילה"

הוסרו 225 בתים ,  לפני 4 שנים
עריכה. נא להביא מקור אמין בעניין סיבת הפרישה.
(מה הטעם לציין פרמטר שמשתנה כל כמה חודשים?, סקריפט החלפות (אחר כך), אחידות במיקום הערות שוליים)
(עריכה. נא להביא מקור אמין בעניין סיבת הפרישה.)
לפי [[סקר TGI]] משנת 2016 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.1% בציבור החרדי{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש|208959|5 בספטמבר 2016}}}}. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.
 
עורכו הראשי של העיתון מאז [[שנות ה-90]] ועד [[2012]] היה [[בנימין ליפקין]]. ואחראחריו כךשימש המשיךבתפקיד [[אברהם דב גרינבוים]] ששימש במשך כ-4כארבע שנים כעורך הראשי, ואחר כך התפטר אודות שכתב טור נגד חסידי ברסלב. כיום העורך הראשי הוא [[שלמה קוק (נכד)|שלמה קוק]], ויועץ התוכן הוא אהרן קליגר. השבועון מבוקר על ידי [[ועדה רוחנית]], שבראשה עומד הרב [[חיים שמואל אסטרייכר]].
 
בין הכותבים בעיתון במשך השנים: [[קובי אריאלי]], [[חיים גרינבוים]], [[יעקב ריבלין]], יעקב רייניץ, [[צביקה יעקובזון]] ו[[אשר מדינה]]. עורך המוסף היה [[דוד רוטנברג]]. [[דוד זילברשלג]] היה חבר מערכת העיתון עד התפטרותו בספטמבר [[2008]]. במשך שנים פרסם בעיתון טור קבוע בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור החרדי.
 
==התנגדות==
בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (מתאריך ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב מכמהשל כמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים שקדמו לו. במכתבנאמר נכתבבו: {{ציטוטון|דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי}}{{הערה|קימי קפלן, [http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/relig_press.pdf '''רבות רעות צדיק'''], קווים לדמותה של העיתונות החרדית}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל]]}}
 
בהמשך, ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]], כאשר ניהלו העיתונים [[יתד נאמן]] ו[[המודיע]] מאבק בשבועונים הוכלל בו גם בקהילה. באלול תשס"ח התפרסם בבקהילה ריאיון עם הרב [[ישראל אליהו וינטרוב]] בנושא ההכנה ל[[יום הדין]]. בתגובה פרסם הרב וינטרוב ביומונים החרדיים מכתב חריף נגד "בקהילה", שבו האשים את השבועון בהשגת הראיון אתו על ידי [[התחזות]] ו[[מרמה]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מיהו החזיר שפשט את טלפיו|1.1347059|[[7 בדצמבר]] [[2008]]|}}}}. לדבריו, לא ידע שהאיש ששוחח עמו הוא עיתונאי ושבכוונתו להכניס את דבריו לעיתון: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"{{הערה|מבוסס על דברי חז"ל ב[[בראשית רבה]], פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את [[סימני כשרות בבעלי חיים|סימן הטהרה]] שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).}}.
בהמשך, ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]], כאשר ניהלו העיתונים [[יתד נאמן]] ו[[המודיע]] מאבק בשבועונים הוכלל בו גם בקהילה.
 
באלול תשס"ח התפרסם בבקהילה ריאיון עם הרב [[ישראל אליהו וינטרוב]] בנושא ההכנה ל[[יום הדין]]. בתגובה פרסם הרב וינטרוב ביומונים החרדיים מכתב חריף נגד "בקהילה", שבו האשים את השבועון בהשגת הראיון אתו על ידי [[התחזות]] ו[[מרמה]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מיהו החזיר שפשט את טלפיו|1.1347059|[[7 בדצמבר]] [[2008]]|}}}}. לדבריו, לא ידע שהאיש ששוחח עמו הוא עיתונאי ושבכוונתו להכניס את דבריו לעיתון: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"{{הערה|מבוסס על דברי חז"ל ב[[בראשית רבה]], פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את [[סימני כשרות בבעלי חיים|סימן הטהרה]] שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).}}.
 
בסיוון תשע"ג פורסמה כתבת דיוקן על האדמו"ר מ[[חסידות טשרנוביל]] רבי [[מנחם נחום טברסקי (בני ברק)|מנחם נחום טברסקי]]. בעקבות זאת פרסם האדמו"ר לחסידיו הודעה שבה כתב: "צריך להבהיר כי השבועונים דוגמת אלו שפרסמו מאמר אודותינו בשבוע זה, הינם אסורים במגע ובמשא ומטמאים ביותר את כל הקורא בהם, ונאסרו כבר על ידי גדולי ישראל, ואל יהיה חלק – אפילו יחיד מאנ"ש (=אנשי שלומינו) בשייכות עם עיתונות אלו"{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=54386 האדמו"ר מטשרנוביל נגד 'בקהילה': "מטמא את קוראיו"], בחדרי חרדים}}.