תשואה על הנכסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 15:
|}
 
התשואה על הנכסים מציגה רווחיות מבלי לקחת בחשבון את [[מנוף פיננסי|המינוף הפיננסי]] של החברה ועל כן לחישוב משתמשים ברווח התפעולי שהינושהוא לפני הוצאות המימון, זאת בניגוד לחישוב התשואה על ההון (ROE) שהינהשהיא הרווח הנקי חלקי ההון העצמי. ההיגיון בבסיס מדדי תשואה אלו הינוהוא בחינה שלבחית רמת התשואה שהניבה השקעה מסוימת, לכן במכנה של השבר יוצב סכום ההשקעה ובמונה השבר יוצב סכום הרווח הנובע מהשקעה זו. התשואה על הנכסים מחשבת את התשואה באחוזים שהניבה ההשקעה בנכסים ועל כן הרווח שיוצב במכנה הינוהוא הרווח התפעולי שנוצר כתוצאה מההשקעה בנכסים. ניתן להשוות את התוצאה לתשואות אלטרנטיביות, למשל אם תוצאת המדד היא 10% ניתן להשוותה לאלטרנטיבה כגון השקעת כסף באפיק פיננסי כלשהו כגון פיקדון בנקאי שיניב 3% בלבד. התשואה על הנכסים, בדומה למדדים פיננסיים אחרים, עשוי להיות מדד לא מדויק. כך למשל במקרה שנכסיה של חברה מוצגים על בסיס עלות, ולא לפי שווי הוגן, אינם משקפים את מחירי השוק לנכסים אלו והמדד עשוי להיות פחות רלוונטי.
 
חישוב נוסף אפשרי הינוהוא שימוש ברווח הנקי במקום ברווח התפעולי, אולם יש לזכור כי פירות ההשקעה בנכסים הינםהם הרווח התפעולי שהינושהוא התוצר של הפעלת הנכסים בפני עצמם. על כן ראוי יותר לחשב יחס זה תוך שימוש ברווח התפעולי. נהוג להשתמש ברווח תפעולי לפני ניקוי הוצאות/הכנסות מימון.
 
{{קצרמר|כלכלה}}