קרב קרני חיטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
שורה 138:
==תוצאות הקרב==
 
התוצאות היו הרות אסון לצלבנים. כמעט כל צבאם הושמד במערכה ויחד אתו אבדה כמעט כל האצולה הבכירה שניהלה את המדינה. מי שלא נהרג בקרב נשבה וגם "[[הצלב האמיתי]]" אבד. בין השבויים רמי המעלה היו המלך גי דה ליזיניאן, רנו משאטיון, ז'ראר מפקד הטמפלרים ואחרים. מתוך 1,200 אבירים שיצאו לקרב רק קומץמעטים הצליחהצליחו להימלט וכ-150 מהם נשבו. פחות מ-10,000מאלף רגלים ופרשים פשוטים הצליחו להימלט ולאמשדה נפלוהקרב והשאר נהרגו בקרב או נפלו בשבי. כל השאר קיפחו את חייהם. רנו משאטיון [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] באופן אישי על ידי צלאח א-דין, עצמו. האביריםוהאבירים הטמפלרים וההוספיטלרים שנכנעו, נרצחו גםאף הם בפקודתובפקודת של צלאח א-דיןהאחרון. המלך הצלבני וקומץ האצילים, ששרדו את טבחהקרב השבוייםונפלו בשבי, [[גלות|הוגלו]] לדמשק. ה[[שבוי]]ים הבלתי מיוחסים נכבלו ונשלחו לשוקי ה[[עבדות|עבדים]] בסוריה.
 
עבור המוסלמים, הניצחון היה לא רק צבאי, אלא היה לו גם אפקט [[תעמולה|תעמולתי]] ראשון במעלה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז כינונה של ממלכת ירושלים שצבא צלבני גדול הפסיד בהיקף כזה לצבא מוסלמי. מיתוס הצלבנים הבלתי מנוצחים חלף מהעולם. התדהמה והשמחה שאחזו במוסלמים כשנודע להם גודל הניצחון עזרו להם להתגבר על מסעות הצלב האחרים שלא אחרו לבוא. הצלבנים לא העזו עוד לצאת לקרב גדול ללא סיוע מאסיבי מאירופה והם המתינו, לפיכך, למסע צלב חדש שיגאל אותם מתבוסתם וישיב להם את שטחיהם האבודים.