קינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
שורה 7:
|תוכן=הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים?{{ש}}אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן,{{ש}}פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:{{ש}}הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת{{ש}}כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:{{ש}}מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר{{ש}}וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם:{{ש}}שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ{{ש}}מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:{{ש}}בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה{{ש}}הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:{{ש}}אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה{{ש}}יְהוֹנָתָן עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:{{ש}}צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד{{ש}}נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים:{{ש}}אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:
|ניקוד=כן}}
קינות מצויות כבר בתרבות [[הכנענים|הכנענית]] הקדומה. למשל [[שירה אוגריתית|בשירה האוגריתית]] מצויים אזכורים לקינות בהקשר של אבל על מותו של אדם קרוב או חשוב. בספרות השומרית העתיקה נשתמרו קינות רבות על חורבנם של מקדשים ושל ערים בידי אויב, ויש המשווים אותן למגילת איכה המקראית. אף במצרים העתיקה, היוותה הקינה חלק בלתי נפרד מטקס הקבורה.
 
ב[[תנ"ך]] מצויות מספר קינות ידועות. הקינה הנודעת ביותר בשפה ה[[עברית]] היא [[קינת דוד]], שבהּ מבכה [[דוד]] את מותם של [[שאול]] ו[[יהונתן]] בתחילת [[ספר שמואל]] ב' ([[s:שמואל ב א|א', יט-כז]]). קינה זו מושמעת בתדירות גבוהה בטקסי [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]].