אסכולת פרנקפורט – הבדלי גרסאות

הגישות ה[[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטיות]] שואבות את השראתן מהכתבים המוקדמים של [[קרל מרקס]] ומהדיונים שלו בשאלות של תודעה. הביטוי המובהק של עניין זה הוא במושג [[תודעה כוזבת]], שמנסה להסביר מדוע אנשים שעל–פי התפישה המרקסיסטית הם מנוצלים כלכלית ומדוכאים מבחינה חברתית ופוליטית, פועלים באופן המנוגד למה שנתפש כאינטרס המעמדי האמיתי שלהם. מרקס התכוון ל[[פרולטריון]] שחי בתוך ההסדרים הכלכליים המקפחים אותו ואינו מתמרד. הפרולטריון הוא המעמד שבמסגרת ההסדרים הכלכליים הקפיטליסטיים יכול להציע למכירה רק את כוח העבודה שלו ואין לו שליטה ב[[אמצעי ייצור]].

 

 

התפיסות הנאו-מרקסיסטיות מפנות את תשומת הלב אל [[מבנה העל]] (האידאולוגיה, התרבות, הפוליטיקה והדת) כזה שתומך בטיפוח התודעה הכוזבת. במקום להדגיש את התשתית הכלכלית (יחסי הייצור ואופן הייצור) ולראות את מבנה העל כנגזרת של התשתית הכלכלית הקפיטליסטית, הן מבליטות את האוטונומיה היחסית של "מבנה העל". הגורמים החברתיים הדומיננטיים, שבחברה הקפיטליסטית הם אלה השולטים באמצעי הייצור ובתהליכי הייצור, מצליחים לשמור על כוחם ועל הסדר החברתי המעניק להם עדיפות על-פני קבוצות אחרות, הודות ל"מבנה העל", לרעיונות, לתפיסות ולאופני החשיבה המקובלים, גם כאשר המבנה הכלכלי אינו תומך בכך. מערכת החינוך כמו גם אמצעי תקשורת ומוסדות דתיים מטפחים ומפיצים רעיונות התומכים בסדר הקיים ולכן מסייעים לגורמים הדומיננטיים לשמר את מעמדם.