איסור עריות – הבדלי גרסאות

על פי הרמב"ם יש איסור ליהנות מאיסורי עריות באופן מיני, אף ללא קיום יחסים: "האזהרה שהזהרנו מלהתענג באחת מכל העריות ואפילו בלי ביאה, כגון החיבוק והנישוק וכיוצא בהן מפעלות שאדם נהנה בהן"{{הערה|ספר המצוות, מצוות לא תעשה שנ"ג}}. על פי הדין התלמודי אף מי שהיה נהנה מקרבה מינית עם עריות אף ללא יחסי מין היה לוקה{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר כ א}}. [[איסור ייחוד]] לכתחילה היה מוקדש לכל האנשים שיש ביניהם קרבה של עריות, אף אם הנשים זקנות או ילדות, להוציא אם עם בנה ואב עם בתו, ורק בהמשך הוא התפתח לאיסור על פנויה וגויה{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר כב א, ב}}.

 

 

קרובי משפחה שלא נכללים באיסורי עריות הם בני דודים, דוד ואחייניתו{{הערה|[[s:סנהדרין עו ב|סנהדרין עו ב]]: "והנושא את בת אחותו...עליו הכתוב אומר([[s:ישעיהו נח ט|ישעיהו נח, ט]]) 'אז תקרא וה' יענה'". ב[[s:שופטים א יג|שופטים א יג]] מסופר כי [[עתניאל בן קנז]] נשא לאישה את אחייניתו [[עכסה]] בת כלב.}}, ואחים חורגים{{הערה|1="אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: חורגתא (=חורגת) הגדילה בין האחין - אסורה לינשא לאחין, דמתחזיא (=שנראית) כי אחתייהו (=כמו אחותיהם). ולא היא (=והדין אינו כך), קלא אית ליה למילתא. (=יוצא הקול שהם חורגים.)" ([[s:סוטה מג ב|סוטה מג ב]]), וכן בטור אבן העזר סימן ט"ו, ושולחן ערוך אבן העזר סימן ט"ו סעיף י}}. בקהילת [[ביתא ישראל]] אסור היה להתחתן גם עם קרובים רחוקים [[זמד|עד שבעה דורות]], אך בשנים האחרונות יש המקילים להתיר חתונות עם שארים במרחק 5-7 דורות.