קרב קרני חיטין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 121:
למחרת בבוקר, הצליחו הצלבנים להתקדם כמה קילומטרים נוספים עד שנבלמו על ידי המוסלמים בשטח ההררי שלמרגלות הר חיטין. קשה לקבוע את סדר האירועים בעת הקרב כי המקורות הראשוניים חלוקים ביניהם. [[בנימין זאב קדר]] טוען שכלל לא ניתן לשחזר את סדר האירועים המדויק, ולעומתו פרופ' חבר בפקולטה להיסטוריה של [[אוניברסיטת ניו יורק]] טוען שהקרב החל בסמוך לשעה 9 בבוקר בתקיפה מוסלמית נמרצת של המאסף הנוצרי.{{הערה|1=Marshall Whithed Raymond III of Tripolis and the fall of Jerusalem, Prinston university press, 1936 p121}} הטמפלרים ואחריהם ההוספיטלרים שהיו במאסף תקפו בשצף את המוסלמים, אך הסוסים העייפים מצמא לא הצליחו להביא את האבירים לניצחון. המסדרים ביקשו את עזרת המלך, אך הוא לא יכול היה להגישה כי הוא עצמו היה טרוד בהדיפת התקפות מוסלמיות. הטור כולו נעצר, אך ניסיון להתבצר למרגלות ההר לא צלח, והוקמו שלושה אוהלים ששמשו כנקודות אחיזה. האש, שייתכן שהוצתה עוד בלילה, יחד עם החום הכבד התחילו להעיק על הצלבנים הצמאים.
בשעת צהריים פקד המלך על ריימון מטריפולי, שעמד בראש כוח החלוץ, לתקוף את הכוח המוסלמי, שחסם את נתיב התנועה של הצבא הצלבני אל מקורות המים. המקורות הראשוניים,
לו היה הצבא הצלבני מסוגל לשמור על הלכידות בין הפרשים לרגלים, ייתכן שהיה מצליח להיוושע, אך הוא כשל בכך. מהמקורות הראשוניים לא ברור אם היו אלו המוסלמים שהצליחו להפריד בין הרגלים לפרשים או שהצבא התפרק מעצמו, אך דבר אחד ודאי – המלך לא הצליח לשלוט בכוחותיו וצבאו התמוסס תחת מטר החצים המוסלמים והחום הכבד. שרידי הרגלים החלו לנוס לעבר הקרן הצפונית של קרני חיטין, אך גם בפסגה לא נמצאו להם האמצעים להגנה נגד ההתקפות המוסלמיות העזות.
|