מלחמת אזרחים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מלחמת אזרחים בישראל?: הגיגים מעניינים, שאין מקומם כאן
הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
==מאפייניה של מלחמת אזרחים==
[[קובץ:Battle tewkesbury.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איור של קרב טווקסברי, [[מלחמות השושנים]], [[1491]].]]
מלחמת אזרחים כוללת לרוב שלב של [[מלחמה|לחימה]] בעצימות גבוהה בין שני [[צבא]]ות סדירים, על מנת להסדיר סכסוך [[פוליטיקה|פוליטי]] בלתי פתור, במאבק על שליטה במדינה או במוסדותיה. כבכל מלחמה הסכסוך יכול להיות על רקע [[דת|דתי]]י, [[אתניות|אתני]], [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] או [[כלכלה|כלכלי]] (כגון חלוקת העושר בין המעמדות). יש מלחמות אזרחים אליהן ניתן להתייחס כ[[מהפכה|מהפכות]] וזאת כאשר תוצאה מסתברת של ניצחונו של אחד הצדדים בסכסוך היא שינוי בסדרי המשטר הבסיסיים. מרידה (או [[מרד]]), בין אם מוצלחת ובין אם לאו, יכולה להחשב למלחמת אזרחים אם היא כוללת שלב של לחימה בין צבאות סדירים. יש הסבורים כי הקריטריון למלחמת אזרחים הוא קיומו של פרק זמן משמעותי של אלימות בין פלגים מאורגנים בקרב ה[[אוכלוסייה]], בין אם זו כוללת לחימה בין שני צבאות סדירים ובין אם לאו.
 
ההבחנה בין "מלחמת אזרחים" ובין "מהפכה" יכולה להיות שרירותית. המרידה המוצלחת ב[[ממלכת אנגליה]] במהלך [[המאה ה-17]] כנגד שלטונו של המלך [[צ'ארלס הראשון]] אשר הובילה לשינוי מהותי (אם כי בר חלוף) בעצם טיבו של המשטר באנגליה, נקרא [[מלחמת האזרחים האנגלית]], בעוד שיש המתייחסים אל המרידה המוצלחת כנגד אחד מיורשיו של צ'ארלס, המלך [[ג'ורג' השלישי]] במהלך [[המאה ה-18]], שבה ביקשו אנשי המושבות להביא לשינוי מהותי בסדרי המשטר, כאל [[המהפכה האמריקנית]].
שורה 11:
 
==מלחמות אזרחים בתקופה שקדמה לתקופה המודרנית==
בתקופה שקדמה לתקופה המודרנית ניתן לחלק את מלחמות האזרחים לשלושה סוגים עיקריים, סכסוכים שושלתיים (כגון [[מלחמת השושנים]]), מרידות כנגד השלטון, ומרד [[איכר|איכרים]]ים.
 
מאבקי ירושה בין השליט ובין הטוען לכתר אירעו כמעט בכל החברות שקדמו לתקופה המודרנית, ובכל שיטות הממשל. מאבקים אלו יכלו לקבל אופי בינלאומי, כאשר הצדדים הניצים ביקשו מגורמי חוץ להתערב לטובתם בסכסוך. ההיסטוריונים מייחסים סכסוכים אלו למאבקים בין האצולה ובין השליט, ולשינויים במבנה החברתי והכלכלי.
שורה 32:
כאשר הפכו הדתות לנגישות יותר להמונים עם [[המצאת הדפוס]], וכאשר הן איבדו את גמישותן, המתח הבין דתי גבר. עליית ה[[אסלאם]] הביאה לגל של מהומות כנגד מנהיגים לא מוסלמים מיד לאחר הופעת הדת החדשה. [[ההיסטוריה האסלאמית]] שלאחר מכן הייתה מאופיינת בסכסוכים אזרחיים, שלרוב היו על רקע מאבקי שליטה לאחר מותו של [[נביאי האסלאם|הנביא]] [[מוחמד]] שלא מינה יורש. מאבקים אלו זו התפתחה מאוחר יותר למתיחות בין [[אסלאם סוני|האסלאם הסוני]] ו[[שיעה|האסלאם השיעי]]. באירופה, בואה של ה[[רפורמציה]] והופעתה של [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] הייתה בעלת השפעה דומה, והציתה שנים של מאבקים פנימיים ובינלאומיים, אשר ניתן לראות לפחות את חלקם כבעלי רקע דתי. מלחמות אלו כילו את כוחן של [[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[הולנד]], וכיום יש להן הד במצב הלוחמה המתמשך ב[[אירלנד]]. מלחמות בין כתות פרוטסטנטיות שונות שיחקו תפקיד משמעותי במהלך מלחמות האזרחים האנגליות במהלך [[המאה ה-17]].
 
דוגמה למלחמת אזרחים על רקע דתי בימינו היא הסכסוך ב[[יוגוסלביה]] שגבה את חייהם של רבים בסופה של [[המאה ה-20]] ובתחילת [[המאה ה-21]]. החלוקה האתנית בין [[סרבים]] [[קרואטים]] [[סלובנים]] ואחרים, הייתה אך חלק מן הרקע לסכסוך, שכלל אף מאבק בין המוסלמים והנוצרים באזורים המעורבים כ[[בוסניה והרצגובינה]], [[קוסובו]] ואזורים אחרים. סכסוך זה מעיד כי כוחה של הדת ביצירת סכסוכים פנימיים עודו רב, וכי קווי חלוקה דתיים עודם מהווים קו שבר רב עוצמה במדינות רב לאומיות. על רקע זה יש להזכיר אף את הסכסוך ב[[צ'צ'ניה]] הנושא, לפחות בחלקו רקע דתי. עם תחילת [[המאה ה-21]] נראה כי רבים מן הסכסוכים בחלקים רבים של העולם הם על רקע דתי, ובמיוחד על רקע המאבק ב[[אסלאם]] הקיצוני, כגון [[מלחמת האזרחים האלג'יראית]] אשר גבתה את חייהם של מאה אלף בני אדם בעשור האחרון של [[המאה ה-20]].
 
דוגמה נוספת למלחמת אזרחים על רקע דתי בהווה זאת [[מלחמת האזרחים בסוריה]]: כאשר הלחימה היא נגד משטר אסד בן [[עלאווים|העדה העלאווית]] המהווה מיעוט בסוריה, לבין המורדים המוסלמים ה[[סונים]] המהווים כ73% מהאוכלוסייה הסורית. כאשר מחד גיסא ארגונים איסלאמים סונים כמו [[אל-קאעידה]] נלחמים לצד המורדים ומאידך גיסא [[משמרות המהפכה]] של איראן ו[[חזבאללה]] [[שיעה|השיעיות]] נלחמות למען משטר אסד.
 
===מהפכות===
[[מהפכה]] היא לרוב מלחמת אזרחים בה הצדדים הלוחמים חלוקים בשאלות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] הנוגעות לשאלות הבסיס של המשטר הנוהג, לחלוקת הכוח, ההון ואמצעי הייצור, ולא רק בשאלה מיהם הפרטים שישלטו בהם. דוגמה קלאסית היא [[המהפכה הצרפתית]] אשר בה נאבק באופן אלים המעמד הבינוני והפרולטריון העירוני בצרפת כנגד האצולה והמונרכיה. יש הטוענים{{דרושה הבהרה|}} כי מהפכות הן המשך של מרידות האיכרים הקלאסיות. בניגוד למרידות האיכרים, מהפכות מונהגות כמעט תמיד על ידי אנשים מן המעמד הבינוני, הרותמים לעגלתם האידאולוגית את ההמונים מן המעמד הנמוך. אחרים רואים באידאולוגיה את מחליפתה של הדת כנותנת הצדקה לאלימות שנוצרת על ידי גורמים חברתים וכלכליים.
 
על מנת להצליח בכיבוש השלטון דרוש למהפכנים כוח צבאי, ולעתים גולש הסכסוך לכלל מלחמת אזרחים. במקרים אחרים, כגון המהפכה הרוסית והמהפכה הצרפתית, דווקא הצלחת המורדים לכבוש את השלטון במרידה קצרה או מקומית, גורמת לתגובת נגד של המשטר המדרדרת למלחמת אזרחים.
שורה 49:
הפיכה היא על פי הגדרתה מהלומה מהירה הממוטטת את השלטון המרכזי במדינה ומחליפה אותו באחר, ללא אלימות נרחבת. במקרה של הפיכה כושלת, יכולה ההפיכה להיות הניצוץ המצית מלחמת אזרחים. הצד הכושל יכול לגייס לטובתו נימוקים אידאולוגיים, דתיים או לאומיים, על מנת לגייס לטובתו את האוכלוסייה, במאבק שהוא בבסיסו מאבק פנימי על השלטון.
 
==מדוענסיבות לפריצת מלחמה?==
כמעט בכל מדינה קיימות קבוצות מיעוט לאומיות, ריבוי של דתות, וחלוקה אידאולוגית, אך חברות מעטות נותנות לקווי חלוקה אלו לדרדר אותן אל מלחמת אזרחים. [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] חיפשו את הסיבות הגורמות להדרדרות אל מלחמת אזרחים. בעולם המודרני נמצא כי מלחמות אזרחים פורצות באומות שהן עניות, אוטוקרטיות ומחולקות באופן אזורי. עם זאת, ארצות הברית של [[המאה ה-19]] הייתה מדינה עשירה ו[[דמוקרטיה|דמוקרטית]], ובכל אופן הייתה הבמה לפרוץ אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית.
 
שורה 88:
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
 
 
[[קטגוריה:סוגי מלחמות|אזרחים]]