מיגל הראשון, מלך פורטוגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ווינה |
|||
שורה 46:
עם כיבוש פורטוגל על ידי צבאות [[נפוליאון]] בשנת [[1807]] בעקבות סירובה להשתתף באמברגו על [[בריטניה]], נמלט מיגל בן החמש עם שאר המשפחה המלכותית וכל הממשלה הפורטוגלית למושבה [[ברזיל]], שם התיישבו ב[[ריו דה ז'ניירו]].
בשנת [[1821]] חזר מיגל יחד עם הוריו ל[[פורטוגל]], בעוד אחיו [[פדרו הראשון, קיסר ברזיל|פדרו]] נשאר כ[[עוצר]] הממלכה ב[[ברזיל]]. מיגל היה ילד שובב, והושפע מאוד מהשפעות הסובבים אותו. בשנת [[1824]] ניסה מיגל בתמיכתה של אמו [[קרלוטה ז'ואקינה מספרד]] לבטל את הישגי [[המהפכה הליברלית של 1820|המהפכה הליברלית]] ולהשיב את ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטיזם]]. מכיוון שאביו [[ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל]] התנגד לצעדים אלה, החזיקו בו מיגל ואמו כבן ערובה הלכה למעשה, וניסו להדיחו מהשלטון. בעזרה של כוחות בריטיים, שהיו בעלי מעמד רב בפורטוגל מאז כיבוש נפוליאון את המדינה, הצליח אביו ז'ואאו השישי להשיב את מושכות השלטון לידיו, ומיגל הוגלה ל[[וינה|ווינה]], שם התארח אצל [[מטרניך]].
בשנת [[1826]] מת אביו [[ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל]], ואחיו [[פדרו הראשון, קיסר ברזיל|פדרו]] הומלך כמלך פורטוגל '''פדרו הרביעי'''. אלא שפדרו סירב לעזוב את ברזיל ולשוב לפורטוגל, ואחותם [[איזבל מריה, נסיכת פורטוגל]] שלטה בממלכה כ[[עוצר]]ת. הממלכה, שחוקתה משנת 1821 בוטלה עוד בידי ז'ואאו השישי, קיבלה עתה מידי פדרו חוקה חדשה, שנודעה כ"צ'רטה" של שנת 1826. העוצרת איזבל מריה ומקורביה לא ראו בעין יפה את מתן החוקה וניסו למנוע את כניסתה לתוקף.
שורה 54:
לפני התפטרותו מן המלוכה הקפיד להסדיר את סוגיית יורשיו. בפורטוגל נועדה להחליפו בתו הבכורה [[מריה השנייה, מלכת פורטוגל]], ובברזיל, לאחר מותו, אחד מבניו. מכיוון שאחותו איזבל מריה לא עמדה בדרישות תפקיד העוצרות בפורטוגל, החליף אותה במיגל, שהיה כאמור בגלות בווינה, כעוצר הממלכה במקום בתו הקטינה. הוא תכנן שכאשר מריה תתבגר, ישא אותה מיגל לאישה, כך שיוכלו למלוך ביחד על פורטוגל, ושני הענפים היריבים של בית ברגנסה ישלימו זה עם זה.
בווינה אף נערכה חתונה שלא בנוכחות הצדדים. מריה, הקטינה, אשר הייתה עד אז בחצר אביה ב[[ריו דה ז'ניירו]], נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הייתה אמורה להשלים את חינוכה בחצר הקיסרית. מיגל, שנשבע בינתיים אמונים לאחיו פדרו ולאחייניתו מריה וכן לחוקת 1826, התייצב נגד משטרה המלוכני החוקתי של מריה השנייה וניסה לכפות משטר [[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטי]]. כתוצאה מכך פרצו בפורטוגל [[המלחמות הליברליות]], בין תומכי מיגל לתומכי מריה. מששמע על כך פדרו, התפטר מתפקידו כמלך ברזיל, המליך את בנו בן ה-5 [[פדרו השני, קיסר ברזיל|פדרו]] ב[[ברזיל]], ובא לליסבון על מנת לסייע לבתו מריה בתפיסת השלטון. מיגל הכריז על עצמו כמלך פורטוגל בשנת [[1828]], והוכר בידי [[ארצות הברית]] ו[[מקסיקו]]. לעומתן, ה[[ותיקן]], [[בריטניה]], [[אוסטריה]], [[צרפת]] ומדינות נוספות לא הכירו במלכותו של מיגל, אלא סברו שהמלך הוא פדרו. המלחמות בין האחים נמשכו עד לשנת [[1834]], אז הביס פדרו את מיגל, ובשל כך נאלץ מיגל לצאת לגלות ב[[בריטניה]], משם עבר מאוחר יותר ל[[איטליה]] ול[[גרמניה]].
בדצמבר [[1834]] שלל ה[[קורטס (פורטוגל)|קורטס]] הפורטוגזי את זכות הירושה לכתר ממיגל ומיורשיו, ובשנת [[1837]] נשללה מהם אף זכות הירושה לכתר הספרדי, בעקבות סיועו של מיגל ל{{ה|אינפנטה קרלוס, רוזן מולינה}} במהלך [[המלחמה הקרליסטית הראשונה]]. בשנת [[1851]] התחתן מיגל עם [[אדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג]], בתם של [[קונסטנטין, נסיך הכתר של לוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג]] ו[[אגנס, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג]], ממנה נולדו לו 7 ילדים.
| |||