ההר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, שווייץ |
||
שורה 26:
[[ההר]] הוא סרט הקולנוע הראשון באורך מלא שכתבה וביימה [[יעל קיים]], [[קופרודוקציה]] ישראלית-[[דנמרק|דנית]], באורך 83 דקות משנת 2015.
הקרנת הבכורה של "ההר" התקיימה במסגרת תחרות "אופקים חדשים", הבחירה הרשמית של [[פסטיבל ונציה]]. הוא הוקרן במסגרת "תגלית" ב[[פסטיבל טורונטו]], בפסטיבל "במאים חדשים, סרטים חדשים" של [[המוזיאון לאמנות מודרנית]] ב[[ניו יורק]] (MoMA) וזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל סן פרנסיסקו {{אנ|San Francisco International Film Festival}} ובפרס הראשון בפסטיבל [[פריבור|פְרִיבּוּר]] {{אנ|Fribourg International Film Festival}}
==תקציר העלילה==
שורה 40:
{{הערה|שם=יעל|1=ריאיון עם יעל קיים, [https://www.youtube.com/watch?v=Mp9hrl3mNa4 במאים חדשים סרטים חדשים], אגודת הסרטים של מרכז לינקולן, 25 במרץ 2016}}
באחד מביקוריה כשעמדה ליד קברה של המשוררת [[זלדה]] שמשקיף על [[הר הבית]] "עלה בי הדימוי הזה של אשה במטבח, עם הר כלים בכיור, משקיפה מהחלון על הר הבית, שמבחינתה הוא הבטחה ל[[גאולה]]. אבל היא כמובן לא יודעת מתי הגאולה תגיע, ובינתיים היא בכלים. הדימוי הזה מאוד ריגש אותי ושלח אותי להתחיל לעבוד על ה[[תסריט]]."
קיים נסעה שוב ושוב להר הזיתים לבדה, בתחילה הגיעה בביגוד [[חילונים|חילוני]] ואחר-כך בביגוד [[דתי]] (אותו לבשה גם בביתה), היא שוטטה בהר הזיתים והכירה אנשים שביקרו בו; קראה מקורות [[תנ"ך|תנ"כיים]], [[תלמוד]]יים ו[[נצרות|נוצריים]] הקשורים להר הזיתים והלכה קיים לשיעורי תלמוד, היא התעניינה במושגי הגאולה.
שורה 56:
'''גיבורת הסרט'''
הסרט "ההר" אינו [[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטי]], אלא [[סימבוליזם|סימבולי]], הוא [[אלגוריה]], סוג של [[סיפור עם|אגדה]] ואינו מנסה לתאר [[קהילה]] בת ימינו. הדמות הראשית מייצגת את האישה הדתייה שמשתדלת לעשות טוב בעולם לפי כל המידות הטובות. אולם היא אינה מצליחה להרגיש מסופקת ומאושרת מכך.
יעל קיים בריאיון ב[[הארץ]]:
"יש כל כך הרבה דברים שאת אמורה להיות כאשה, עד שהרבה פעמים אנחנו כבר לא יודעות איך אנחנו אמורות להתנהג, ועניין אותי לבדוק את המקום הזה. עניין אותי ללכת עם הרעיון הזה של [[אשת חיל]], של אשה שמנסה בכל כוחה להיות אשת חיל ולא מצליחה, שעושה כל מה שמצפים ממנה ועדיין היא לא אהובה, לא נחשקת על ידי בעלה. ודחייה כזאת, פיזית, היא עונש מאוד חזק. בקולנוע ובטלוויזיה הנשים תמיד נחשקות והגברים תמיד רוצים אותנו, אבל במציאות, כשזה לא כך, תחושת הכישלון היא אדירה. אני מניחה שגם גברים מרגישים כך לפעמים, אבל כאשה, בגלל שכל הזמן מפמפמים לך שאת צריכה להיות יפה ונחשקת – כשזה לא כך, הפגיעה מאוד גדולה".
קיים הושפעה בעשיית הסרט מסיפור מה[[תלמוד]] על [[רבי חייא]] ואשתו, על גבר שפורש מינית מאשתו וזה מסב לה צער רב. עניין אותה גם שבתלמוד אשתו של רבי חייא היא הדמות הראשית אבל אין לה שם והיא רצתה לקחת את זה לסרט שלה. ב"ההר" לדמות הראשית בסרט אין שם. הילדים קוראים לה אמא, עבד הפועל הפלסטיני קורא לה גברת ובעלה אינו קורא לה בשמה. ה[[זונה]] היא היחידה ששואלת אותה לשמה, היא משתהה לרגע ואז עונה ששמה הוא צביה, אולם לא ניתן לדעת אם דיברה אמת.
| |||