|
'''ציסטת ברטולין''', הידועה גם בשם '''Bartholinitis, או Bartholin's cyst''' מתרחשת כאשר [[בלוטת ברטולין|בלוטת]] ברטולין נחסמת, והחסימה הופכת דלקתית{{הערה|Sue E. Huether (2014). Pathophysiology: The Biologic Basis for Disease in Adults and Children. Elsevier Health Sciences. עמ' 817}}. טווח הגדלים של הציסטה יכול לנוע בין גודל של אפונה לגודל של ביצה בקירוב, והיא מתהווה רק בצידי החלק התחתון של פתח [[נרתיק|הנרתיק]]. במקרה של זיהום בציסטה, עלולה להווצר [[מורסה]]{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, אשר מאפייניה העיקריים הם אדמומיות אזורית וכאב במגע{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. ציסטת הברטולין עצמה אינה מהווה [[זיהום (רפואה)|זיהום]], אך יצויין כי אחת הסיבות להווצרותה היא זיהום, כמו גם דלקת או חסימה פיזית (על ידי ריר, או ליקוי אחר) של צינורות הברטולין, צינורות ההובלה מבלוטות הברטולין אל הפות. במקרה בו מתחיל זיהום, התוצאה היא מורסה בברטולין. הציסטות לא מהוות מחלה המועברת במגע מיני, זיהום שקשור אליהן נחשב לנדיר והסיבה להתפתחותן אינה חד משמעית. באופן כללי, ניתן להניח כי במקרה שבו מופיעה מורסה, הגורם יהיה זיהום חיידקי ולא מחלת מין{{הערה|שם=Rosen2014Chp137|{{cite book|title=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|last=Marx|first=John A. Marx|date=2014|publisher=Elsevier/Saunders|isbn=1455706051|edition=8th|location=Philadelphia, PA|pages=Chapter 137|chapter=Skin and Soft Tissue Infections}}}}.
הטיפול תלוי בחומרת הסימפטומים. אם אין תסמינים, יתכן כי לא יהיה נחוץ טיפול כלל. עם זאת, אם הציסטה מתחילה לגרום לבעיות, מומלץ לנקזה. השיטה המועדפת של ניקוז היא החדרת קטטר ייעודי למשך ארבעה שבועות. הסיבה להמנעות מפני חיתוך וניקוז רגילים היא, שהם עשויים לאפשר לציסטה לשקם את עצמה. ניתן לבצע הליך כירורגי המכונה [[marsupialization]] ("כיוס", או [[פתיחת ציסטה]] בעברית(באנגלית: marsupialization), אך לא במקרה בו הציסטה מזוהמת. אם הבעיות נמשכות, כל בלוטת הברטולין יוסרו. הסרת בלוטות אלה לעתים מומלצת לנשים מעל גיל 40, במטרה לודא היעדר של [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[אנטיביוטיקה]] אינה נחוצה{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
ציסטת ברטולין שכיחה יותר בקרב נשים בגיל הפוריות. כשני אחוזים מהנשים יסבלו מבעיה זו בשלב מסוים בחייהן.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
== סימנים וסימפטומים ==
רוב ציסטות הברטולין לא גורמות להופעת סימפטומים. אלה שכן, עשויות לגרום לתחושת כאב בזמן הליכה, ישיבה,{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, או [[דיספריוניה]] (קיום יחסי מין, באנגלית: ([[dyspareunia]]) .{{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. גודלן עשוי לנוע בין 1 ל- 4 ס"מ, ומיקומן השכיח הוא מדיאלית לשפתיים הקטנות של [[לביה מינורה|הלביה מינורה]]. רוב ציסטות הברטולין מופיעות על אחד הצדדים בלבד, שמאל, או ימין ([[Unilateral|חד צדדית]]). ציסטות קטנות לרוב לא מלוות בכאב, אך ציסטות גדולות מאוד עשויות לגרום לכאב משמעותי.
== פתופיזיולוגיה ==
ציסטה בבלוטת הברטולין מתפתחת כאשר צינור הבלוטה, שתפקידו לנקז אותה, נחסם.{{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. חסימה עלולה להיגרם על ידי זיהום, או על ידי מעין פקק רירי.{{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. במצב כזה, הפרשות הבלוטה נשארות בפנים, במקום להיות מנוקזות, ויוצרות את הציסטה.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
== אבחון ==
ציסטת ברטולין לרוב תתגלה בזמן בדיקה גניקולוגית. קיימות מחלות נוספות שעשויות לגרום לסימפטומים דומים, דוגמאות לכך הן [[לימפומה]], ציסטה [[בלוטות סקין|בבלוטות סקין]], [[הידרדנומה פפיליפרום]] (גידול פפילרי), ו[[epidermoid cysts|ציסטה אפידרמלית]].{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}. בקרב הנשים שעברו את גיל 40, לעתים ימליצו על [[ביופסיה]], במטרה לודא שאין סרטן.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.
== טיפול ==
במצב בו ציסטת ברטולין לא גורמת לסימפטומים, טיפול אינו בהכרח נחוץ. ציסטות זעירות וחסרות תסמינים צריכות להיות תחת מעקב לאורך זמן, במטרה לבדוק אם הן גדלות. במקרים הדורשים התערבות, ניתן להשתמש בקטטר לצורך ניקוז הציסטה, או שניתן לבצע ניתוח, במהלכו יפתחו את הציסטה כדי ליצור פתח קבוע באמצעות תפרים ([[marsupialization|פתיחת ציסטה]]), במטרה לשמור על ערוץ ההפרשות פתוח. להתערבות מסוג כזה או אחר יש שיעור הצלחה של 85%, ללא תלות בשיטה בה בוחרים להשתמש, בכל הקשור להיעדרות של נפיחות, אי-נוחות, או מראה של תעלה דולפת.{{הערה|[http://bestpractice.bmj.com/best-practice/monograph/1060/treatment/step-by-step.html Bartholin's cyst] from BestPractice, BMJ Publishing Group. }}.
צנתור נחשב להליך פשוט יחסית, שאין צורך לסביבת חדר ניתוח כדי לבצעו. במסגרת הליך זה, צינורית קטנה עם בלון בקצה (המכונה Word catheter) מוכנסת אל תוך הציסטה,{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, הבלון מנופח במטרה לשמור על מיקום קבוע, הקטטר נשאר למשך 2 עד 4 שבועות, מנקז את הנוזלים וגורם לבלוטה להפתח באופן סטנדרטי לאחר הסרת הקטטר. קטטר לרוב לא יפגע בתפקוד הרגיל, אך ככלל אין לקיים יחסי מין בתקופה זו.
בשלב מסוים עלול להתפתח בציסטה זיהום, שיתחיל להחלים באופן עצמאי לאחר 3 עד 4 ימים. מרשם למשככי כאבים כדוגמת [[איבופרופן]], וכמו כן טבילות ממושכות באמבטיה עשויים לסייע לחתושה. לצורך זירוז הריפוי עצמו, ניתן להשתמש בקומפרסים חמים. לבסוף, אם מורסה בבלוטת ברטולין מופיעה מספר פעמים, ניתן להסיר את הבלוטה ואת צינור ההובלה בניתוח.
== פרוגנוזה ==
בעוד שציסטות ברטולין יכולות לגרום לכאב, הן לא מהוות סכנת חיים. יצויין, כי לא ניתן להבטיח את אי הופעתן של ציסטות חדשות, אך הסרה [[כירורגיה|כירורגית]] או בלייזר מפחיתה את הסיכויים לחזרת הציסטה באותו המיקום. הסיכוי להישנות עולה בקרב הנשים שכבר סבלו מציסטת ברטולין בעבר, לעומת אלו שלא סבלנו ממנה, אצלן הסיכוי להופעה נמוך יותר. במקרה בו הציסטות חוזרות, הדבר עלול להתרחש כל כמה שנים, כמו גם בתדירות גבוהה יותר. בקרב נשים שעברו [[marsupialization|פתיחת ציסטה]], קצב ההישנות עשוי להיות איטי יותר, אך ההישנות לא תעלם.
== אפידמיולוגיה ==
כשני אחוזים מהנשים יסבלו מציסטת ברטולין בשלב כלשהו בחייהן.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. הן מופיעות בשיעור של 0.55 לכל 1000 שנות אדם ואצל נשים בגילאי 35-50 שנים בשיעור של 1.21 לכל 1000 שנות אדם.{{הערה|שם=הערה מספר 20161214045647:1|{{cite journal|title=Incidence of Bartholin duct cysts and abscesses in the Republic of Korea|last2=Kim|first2=Yong-Jin|journal=International Journal of Gynecology & Obstetrics|issue=1|doi=10.1016/j.ijgo.2013.02.014|year=2013|volume=122|pages=62–4|pmid=23618035|last3=Hur|first3=Jun-Young|last4=Shin|first4=Jung-Ho|last1=Yuk|first1=Jin-Sung}}}}. השכיחות של ציסטה בתעלת הברטולין עולה עם הגיל עד [[גיל המעבר אצל נשים|גיל המעבר]], ופוחתת לאחר מכן.{{הערה|שם=הערה מספר 20161214045647:1|{{cite journal|title=Incidence of Bartholin duct cysts and abscesses in the Republic of Korea|last2=Kim|first2=Yong-Jin|journal=International Journal of Gynecology & Obstetrics|issue=1|doi=10.1016/j.ijgo.2013.02.014|year=2013|volume=122|pages=62–4|pmid=23618035|last3=Hur|first3=Jun-Young|last4=Shin|first4=Jung-Ho|last1=Yuk|first1=Jin-Sung}}}}. נשים היספאניות עשויות לסבול מציסטות כאלה לעתים קרובות יותר מאשר נשים לבנות ומאשר נשים שחורות.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. כמו כן, לידות מרובות מעלות את הסיכון לפתח ציסטה כזו.{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
==הערות שוליים==
|
