המשפט הרומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חסר פרק מהותי תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
|||
שורה 49:
במבט לאחור, וכפי שנראה באירופה ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], עת חזר המשפט הרומי לגדולתו, המשפט הרומי הקלאסי נראה כגוף מונוליתי ואחיד בעל השפעה שאין שני לה על החיים באימפריה. אך למעשה לא היה הדבר כך. מתחילת ההתפשטות הטריטוריאלית הרומית, האפשרות לחרוג מן המשפט הרומי ניתנה לקהילות ולערים, וזאת באמנות ובחוזים עם אזורים שנכבשו, אשר פורסמו, וחלקים רבים מהם שרדו. בנוסף לכך, תחת שלטון הקיסרים, לשליטים מקומיים ניתנה יד רחבה בקביעת הסדרים מקומיים, כל עוד יישארו כפופים לשלטון הקיסר. עקרון מרכזי של המשפט האזרחי הרומי היה כי האדם יישפט על פי מעמדו ועל פי החוק הקיים במקום מוצאו. כך נשפט [[שאול התרסי]] כאזרח רומי. אך לא היה בדעת השלטונות הרומים לאחד את החוק בכל קצוות האימפריה.
==הבריביאריום==
ה[[בריביאריום]]{{אנ|Breviary of Alaric}} (בלטינית: breviarium alaricianum) הוא קובץ החוקים הרומיים שהותאם על ידי [[אלאריך השני]]{{אנ|Alaric II}} לשימוש ב[[הממלכה הוויזיגותית]]. הבריביאריום פורסם ב-[[2 בפברואר]] [[506]] והיה בתוקף עד שנת [[654]], שאז החליף המלך [[רקסוונד]]{{אנ|Recceswinth}} את הבריביאריום ב{{ה|קוד הוויזיגוטי}}{{אנ|Visigothic Code}}.
==החוק הרומי בימי הביניים ולאחריהם==
| |||