דאני שמעון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה ועריכה
מ תקלדה
שורה 5:
לאחר תקופה קצרה בה יצא שמעון מהחיים הפוליטיים, הוא חזר בשנת [[1983]] ומונה כמזכיר הכללי של [[המפלגה הליברלית הלאומית (לבנון)|המפלגה הליברלית-הלאומית]], ובשנת [[1985]] הוא החליף את אביו בתור ראש המפלגה. בשנת [[1988]] הוא עמד בראש [[החזית הלבנונית]] - קואליציה שהורכבה בעיקר ממפלגות ופוליטיקאים נוצרים. באותה שנה הכריז על רצונו לרוץ ל[[נשיא לבנון|נשיאות לבנון]], אך [[סוריה]], שכבר שלטה בכ-70% מ[[לבנון]], הטילה [[וטו]] על בחירתו.
 
עם סיום הקדנציה של הנשיא דאז, [[אמין ג'ומייל]], ב-[[23 בספטמבר]] [[1988]] לא נבחר יורש. שמעון הביע את תמיכתו בגנרל [[מישל עאון]], שנתמך על ידי ג'ומייל, לעמוד כראשבראש ממשלת- מעבר. הדבר נתקל בהתנגדות מצד המוסלמים מכיוון שתפקיד זה שמור, לפי [[ההסכם הלאומי]], ל[[סונים]]. הסורים בנו ממשלת-נגד ובראשה [[סלים אל-חוס]]. מצב מלחמתי זה בין שני הצדדים נמשך עד [[1990]] כאשר [[ארצות הברית]] נזקקה לתמיכת [[סוריה]], או לפחות לאי-הפרעתה, ב[[מלחמת המפרץ הראשונה]]. כך הסירה[[ישראל]] את המצור האווירי על שמי לבנון ובזאת הרשתה למטוסים הסורים להשלים את המלאכה.
 
דני שמעון היה ממתנגדי [[הסכם טאיף]], אשר חיזק את כוחם של הסונים על חשבון המרונים ולא הזכיר במפורש את נסיגת הכוחות הסוריים מלבנון.